האקס פקטור של הלוי

מינויו של סגן הרמטכ"ל אינו "עוד מינוי" של אלוף בצה"ל. הבחירה בו היא לא רק לתפקיד הנוכחי, אלא גם בראייה קדימה: כמועמד המוביל להיות הרמטכ"ל הבא.

לא כל סגן רמטכ"ל גם הופך לרמטכ"ל, אבל תפ קיד הסגן נחשב בעשורים האחרונים לשלב הכרחי בדרך לרמטכ"לות. אם הרמטכ"ל הוא מפקד הצבא, סגנו הוא מנכ"ל הארגון, וכמובן ממלא מקומו של המפקד ובהכרח גם יורש העצר. מכאן שהבחירה בהרצי הלוי כמוה כהודעה של שר הביטחון שהוא רואה בו כמי שראוי להחליף בעוד שנתיים וחודשיים את הרמטכ"ל המכהן אביב כוכבי.

הלוי לא היה הבחירה המועדפת על כוכבי לשמש סגנו. אבל בשונה ממינויי אלופים אחרים, ההחלטה לא ניתנה לו אלא לשר הביטחון, בני גנץ, שבחר נכון. זה נובע לא רק ממסלול השירות שעשה הלוי ומשלל התפקידים שביצע; מימיו ביחידה ועד לת פקידיו האחרונים באגף המודיעין ובפיקוד הדרום, להלוי כרטיס עבודה מלא, כולל מעבר מוצלח מעו לם המבצעים המיוחדים לצבא הגדול. אבל יתרונו העיקרי בכך שהוא מביא עימו "דבר מה נוסף" שאין למפקדים רבים: יכולת יוצאת דופן לראות את הד ברים גם טקטית וגם אסטרטגית, ולקבל החלטות באופן רציונלי ולא אמוציונלי, לא מהבטן אלא מהראש, גם כשהן פחות פופולריות בציבור ובצבא.

מדובר בתכונה חיונית בישראל ,2020 שבה חוסר היציבות הפוליטית והתזזיתיות במערכות הציבו ריות האחרות מחייבים יציבות גדולה מתמיד על ההגה הביטחוני. אמנם הלוי לא יגיע לבדו אל קו הסיום בהתמודדות על תפקיד הרמטכ"ל ה 23 של צה"ל - הוא ימצא שם גם את הסגן המכהן אייל זמיר, ובסבירות גבוהה גם את מפקד חיל האוויר עמיקם נורקין - אבל הוא יהיה מועמד מוביל, וראוי בהחלט.

הבחירה בהלוי היא רק אחת משתיים שנדרש גנץ לעשות בעת הזאת. גם על התפקיד השני - ראש אמ"ן, שגם הוא נתון להחלטת שר הביטחון - מת חולל מאבק מאחורי הקלעים. המועמדים הם ראש אגף המבצעים אהרון חליוה, ומפקד אוגדת עזה היוצא אליעזר טולדנו. גם במקרה הזה, הבחירה של גנץ אמורה להיות קלה: חליוה בכיר ומנוסה בהר בה, והניסיון שצבר בשנותיו כראש אגף המבצעים יאפשרו לו לעמוד באתגר העיקרי שמולו ניצב כל ראש אמ"ן - להישאר נאמן לאמת המקצועית ולא להתכופף בפני הדרג המדיני.

המינוי הזה גם ישחרר את יתר המינויים בצה"ל. תמיר הימן, שיסיים את תפקידו כראש אמ"ן, עשוי להחליף את הלוי בפיקוד הדרום, וטולדנו הוא המו עמד הטבעי והמתבקש להחליף את חליוה באגף המבצעים. אם חליוה יפסיד את אמ"ן, ינסה כוכ בי לשכנעו להגיע לפיקוד הדרום, בניגוד לרצונו.

שאלה אחת שנותרת בינתיים פתוחה היא מה יקרה בזרוע היבשה. יואל סטריק הסכים לפקד עליה לאחר שהבין מכוכבי שימונה לסגן הרמטכ"ל. כעת, משלא מונה, הוא עשוי להישאר ולנסות להתמודד על תפקיד הרמטכ"ל בכל זאת, או לפרוש, ולהותיר את זרוע היבשה, שוב, יתומה ומשוועת ליציבות.