ה הלכה למעשה

הלכה היא עולם ומלואו, ועוטפת כל יהודי משעת לידתו ועד פטירתו )וגם לפני ואחרי(. פרופ' מנחם אלון, בר הפלוגתא של השופט אהרן ברק בבית המש פט העליון, אמר פעם כי גישת "הכל שפיט" אכן קיימת, אך לא בעולם המשפט אלא בשדה ההלכה.

ואכן, המעיינים בספרות ההלכה לדורותיה ימצאו בה דיון בשאלות של חיים ומוות, מוסר ואתיקה )כגון היתר לנתק חולה הנוטה למות ממכונת ההנשמה או שימוש בנשק אוטומטי( אבל לצידן גם סעיפים המורים לאדם בפירוט כיצד עליו לקשור את שרוכי נעליו.

בשנים האחרונות החלו יותר ויותר אנשים לתהות "להיכן הול כת ההלכה?" בדור הפוסט מודרני, שבו נפרצים כל הגבולות, נראית לעיתים ההלכה כמשהו מיושן, אנ כרוניסטי, שאין לו עוד מקום בעו למנו. גם העובדה שמזה כמאתיים שנה רוב העם היהודי אינו שומר תורה ומצוות במלואן, מעוררת תהיות באשר לרלוונטיות של ההלכה בימינו ולימינו, בשביל אותם שאינם רואים עצמם כפו פים למרותה.

עם סוגיות יסוד אלה מבקש הרב רונן נויבירט, ששימש הרבה שנים רב קהילה, להתמודד בספרו "גשר ההלכה". הספר עשיר בנושאים, שכל אחד מהם, כשהוא לעצמו, פותח פתח לדיון מקיף ונ רחב. חלקו הראשון מוקדש להבהרת מונחי היסוד "מהי ההלכה", "מה בין הלכה לאמת", "מיהו פוסק ההלכה" וחובת הציות לו, תהליך הפסיקה והש תלשלותה ההיסטורית.

פרקיו האחרונים עוסקים באתגרי ההלכה בי מינו ובאפשרות יישומן המעשי של הלכות שונות דוגמת "נישואין אזרחיים", סרבנות גט, שירת נשים והיחס לקהילה הלהט"בית.

בלשון קולחת ובסגנון שווה לכל נפש, מבקש הרב נויבירט להנהיר את שבילי ההלכה גם לקו ראים שאינם מורגלים בספרות ההלכתית. משימה זו, "תרגום" ההלכה ללשון ימינו, היא אחד האתג רים הגדולים שניצבים בפני עולם ההלכה בימינו והרב נויבירט עומד בו בכבוד. אשר למהות, לסו גיות ההלכתיות עתיקות היומין ויישומן במאה ה ,21 הדרך מורכבת ומסובכת הרבה יותר. מצד אחד, דבק הרב נויבירט בדרך חכמי ההלכה האור תודוכסים, שלפיה - כניסוח אחד מ 13 עיקרי האמונה של הרמב"ם - "זאת התורה לא תהא מוח לפת כלל". לפיכך, היכולת לעשות שינויים משמעותיים בגופי הלכות מוגבלת ביותר.

מצד שני, הרב נויבירט ער לכך שגם הגישות ההלכתיות השמר ניות ביותר הכירו במציאות המש תנה ו"התאימו" אליה את ההלכה. לא שינוי, אבל "התאמה".

מנקודת מבט זו, מבקש הרב נויבירט להציע כיוון לכמה מן הסוגיות הבוערות ביותר בימינו. כך, למשל, בסוגיית שירת נשים הוא מבקש להסביר את ההימנעות משמיעת "קול אישה" כרצון של חכמים להגן עליהן ולמנוע את החפצתן, ומבליט את העובדה שרבות מהלכות צניעות הן במידה רבה תלויות הקשר של זמן ומקום.

לפיכך, כאשר נורמות הלבוש והקשר בין המי נים משתנים, יש מקום לשינוי גם בחלק מהלכות אלה. כסיוע לכך הוא מביא את עמדת הראבי"ה, אחד מחכמי אשכנז לפני כ 800 שנה, שכבר הביע תמיכה בדעה שלפיה אין איסור בשמיעת קול אישה כשאדם "רגיל בו" והוא נעדר ממד של אינטימיות.

בפרק החותם את הספר, מציב הרב נויבירט את הצורך בתרגום ההלכה מאתגר לחזון. "ערכי הש וויון והחופש", הוא כותב, "אינם אויביה של ההל כה אלא עשויים לשמש חבריה הטובים ביותר". כדרכו הזהירה בספר כולו, בהילוך "בין הטיפות", הוא קורא למהלך שמרוכז באבולוציה ולא ברבו לוציה, שינויים המתאימים לימינו שייעשו מתוך סבלנות, סובלנות ומתינות.

הרב אהרן ליכטנשטיין הדגיש תמיד שפסיקת הלכה אינה צריכה להיות פרי מחשב אלא פרי מחשבה. גם הספר שלפנינו מלמדנו עד כמה חשוב שחכמי ההלכה ייזהרו מפסיקת הלכה "אוטומ טית", כשל הניצב לפתחם בעידן הזמינות הגדולה של מאגרי ההלכה הממוחשבים.

"אני לא רובוט, אני רב", צריך חכם ההל כה לשנן לעצמו, ומכוח עקרון יסוד חשוב זה לתת מענה הלכתי שיצרף יחדיו מסורת, רגי שות ואנושיות.

גשר ההלכה - פסיקת הלכה בדור פוסט מו דרני / רונן נויבירט; ידיעות ספרים, 488 עמ'

נשים שרות בפרויקט "קולולם"