חיסון הקורונה מביא איתו תקווה - והמון דילמות

מחלות

ויראליות דוגמת אבעבועות שחורות ופוליו הוכחדו מהעולם על ידי חיסונים. פיתוח החיסונים שהתבשרנו עליו לאחרונה על ידי חברות מובילות דוג מת פייזר, אסטרהזניקה ומודרנה הפיח תקווה גדולה לחזרה לשגרת חיים נורמלית וסיפק אור בקצה מנהרת הקורונה בכל העולם וגם בישראל. הפיתוח המואץ של החיסונים והתו צאות החיוביות שפורסמו מציבים בפני מקבלי ההחלטות כמה שאלות ודילמות.

האם יש להתחיל לחסן את הציבור מייד עם הגעת החיסון לישראל, או שיש להמתין להצטברות נתונים נוספים? מול הרצון לחסן את אזרחי המדינה מהר ככל האפשר. יהיה צורך לבדוק בקפידה את הנתונים שיבטיחו את יעילות החיסונים. אמנם החיסונים פו תחו באמצעות טכנולוגיות חדישות, בטוחות ויעילות בפרק זמן שלא ידענו כמותו, אולם יהיה צורך להמשיך לעקוב אחר נתוני המח קרים השונים ותוצאותיהם לאורך זמן. נוסף על כך, תשומת לב מיוחדת נדרשת לנושא חיסון אוכלוסיות מיוחדות כגון ילדים, נשים בהיריון וחולים כרוניים שונים.

האם החיסון מונע הדבקה או רק מפחית תסמינים? עד כה המידע שהצטבר נשען על שיעור הנדבקים מקרב מקבלי החיסון. צריך יהיה לבדוק אם החיסון יעיל רק במניעת הד בקה או שתועלתו בהפחתת תסמיני המחלה בלבד או גם וגם.

האם נידרש בכל שנה להתחסן? חסר מידע בדבר יעילות החיסון לטווח הארוך. האם מתן שתי מנות חיסון ממגן לכל החיים, או שמא קיים צורך בחיסון עונתי מדי שנה, בעיקר לאוכלוסיות בסיכון גבוה? החלטות אלה יש פיעו על מנגנון ההקצאה של החיסון ועל ניהול אספקת החיסונים, וישפיעו גם על הצורך בייצור מקומי. כותב שורות אלה מא מין מאוד ביכולתו של המכון למחקר ביולוגי לפתח חיסון בטוח ויעיל, ויש לכך חשיבות גם על החוסן הלאומי של המדינה בהתמודדות עם מגיפות עתידיות.

הצורך בקביעת קווים מנחים לתעדוף המו עמדים לחיסון: ברחבי העולם מתפרסמות ידי עות, שלפיהן עובדי מערכת הבריאות יהיו הראשונים להתחסן בשל תפקידם המרכזי בהתמודדות עם המגיפה. לאחריהם יש לש

קול אם לחסן תחילה את האוכלוסייה הנ מצאת בסיכון מוגבר, או שיש לחסן תחילת את האוכלוסייה "היצרנית". מבחינה רפואית, נדמה שראוי לחסן תחילה את פלח האוכלוסייה בסיכון גבוה. לנוכח המשבר הכלכלי חברתי, ייתכן שיופעלו לחצים לחסן תחילה את אלה שלהם תרומה להחזרת המשק לפעילות כל כלית תקינה. ועדה לאומית, בדומה לוועדה להרחבת סל שירותי הבריאות, תצטרך להכריע בנושאים רגישים אלה.

ניהול חיסון האוכלוסייה. יש להכריע על מי תוטל האחריות לביצוע החיסונים - על משרד הבריאות ושירותי בריאות הציבור או על פיקוד העורף במתכונת "התחסן וסע", או על קופות החולים, בעיקר בשל פריסתן הרחבה והיותן הגורם המרכזי בטיפול הרפואי באופן שוטף. החיסון יינתן ככל הנראה בשתי מנות, דבר שיצריך מנגנון רישום מעקב מדויק, ויש להיערך לכך.

האם יש לקדם חקיקה שתחייב את הציבור להתחסן? זו עלולה להתפרש כפגיעה בזכויות אזרח בסיסיות כגון חופש הפרט. יש צורך להקים כבר היום מערכת הסברה שתחזק את אמון הציבור בצורך להתחסן גם בהיבט האישי וגם כדי להגן על בריאות הציבור ולהביא לה כחדת המחלה.

לסיכום, פיתוח החיסונים הוא הישג מדעי ורפואי יוצא דופן, אשר הושג בתוך פרק זמן קצר ובתנאי לחץ חריגים. צריך להמשיך לע סוק במחקר על אודות הנגיף והחיסונים על מנת להגיע להבנה טובה יותר של המחלה, לפיתוח דרכי אבחון חדשות ויעילות, ובעי קר למציאת תרופות ולשיפור הטיפול במח לה. מתן תשומת לב, שקיפות נתונים, הסב רה נאותה יחזקו את אמון הציבור ויחזקו את ההיענות לחיסון.

ובינתיים אין מקום לתרועות ניצחון וחגיגות סיום העונה. החורף עדיין לפנינו ללא חיסו נים, בואו נחזור למסיכה, למרחק ולהיגיינה ולשמירה על המבוגרים. עטית מסיכה נכונה )גם על האף( ע"י 80% מהציבור היתה מביאה להיעלמות המחלה ולהקטנת קטלניותה. גם חייבים למנוע התקהלויות כמו חתונות המו ניות, ואירועים רבי משתתפים.