החשש: סגר נוסף בחינוך
אנשי חינוך מודאגים מ"אובדן הרלוונטיות של המערכת" ● כעת מנסים במשרד החינוך להדביק את הפערים שנוצרו בלימודים בעקבות הסגרים ● "התחלואה - לא מאיתנו"
כשבמערכת הביטחון והבריאות כבר נערכים לסגר שלישי, גם מערכת החינוך לא נשארת מאחור. בחודשים האחרונים נעשים שם מאמצים אדירים להדביק את הפערים, שתפסו את המערכת לא מוכנה בסגר הראשון ולא הושלמו עד לסגר השני.
בחודשים האחרונים מותחת מערכת החינוך את יכולותיה עד הקצה בהקשר הזה, בניסיון להתמודד עם המצב הנוכחי.
בדחיפה של השר הממונה יואב גלנט חולקו כבר יותר מ־06 אלף מחשבים, אם כי היעד הוא חלוקת כ־051 אלף מחשבים עם גישה לאינטרנט, שגם הם לא בהכרח עונים על כל המחסור של התלמידים.
נוסף על כך, כ־001 אלף מורים עברו הכשרות להוראה מקוונת טכנולוגית ופדגוגית, אך מדובר בכמחצית מן המורים.
מעל הכל, המערכת עושה כל שביכולתה כדי לתת מענים רגשיים לתלמידים שנפגעו, אך המאמץ צפוי לארוך חודשים שלמים.
"פיקוח ואכיפת הורים"
בשל כך צפוי גלנט להילחם בסגירת מערכת החינוך בפעם השלישית. "התחלואה גולשת אל מערכת החינוך ולא מגיעה ממנה", אמר אתמול.
לשיטתו, "אם בשכונה אין קורונה, גם בבית הספר לא תהיה קורונה כי זה דבר מקומי, בניגוד לקניון או למסעדה. אני מתכוון להילחם על כך שאין סיבה לסגור בית ספר ביישוב בדרום שאין בו קורונה, רק כי יש התפרצות בעיר בצפון. הקמנו מרכז שליטה שיש בו בקרה וניטור על כל גן ילדים או בית ספר. יש פיקוח, בקרה ואכיפה מצד ההורים, המנהלים והמורים, ומקפידים על זה. ב־99 אחוזים מהגנים וב־09 אחוזים מבתי הספר אין תחלואה".
אלא כפי שכבר ראינו, לעיתים מתקבלות ההחלטות מעל לראשה של המערכת - ומשאירות את המנהלים להתמודד עימן.
"במקרה של סגר שלישי התלמידים ייפגעו פעמיים", מתריע יואב פרידן, יו"ר משותף של מנהיגים, ארגון מנהלי בתיה"ס ומנהל תיכון עירוני א' לאמנויות בתל אביב.
"בראש ובראשונה", הוא מתריע, "כל התלמידים במערכת החינוך ייפגעו מבחינת המענים החברתייםרגשיים. נוסף על כך, התלמידים בתיכונים יספגו פגיעה בכל הנוגע למבחני הבגרות שלהם".
לדברי פרידן, כחלק מההכנות לסגרים שהיו ואלה שאולי עוד יבואו, ערכו מנהלי בתי הספר תהליכי למידה משמעותיים, אך אלה לבדם אינם מספיקים.
"חייבים לשנות את מערכת הבגרויות ולצמצם את היקף החומר הנלמד, אחרת הפגיעה בתלמידים תהיה משמעותית", פוסק פרידן, "מנהלים ומורים קידמו את הלמידה מרחוק, כן היתה למידה מק
וונת אפקטיבית, השקיעו בחומרים, בתכנים ועוד, אלא שמשרד החינוך צריך לשנות את התפיסה ולתת יותר אמון במנהלים כי תהליכים בבתי הספר צריכים להיות תואמים את הקהילה שבה הם נמצאים. אי אפשר לעשות את זה עם הנחיות גורפות ומתווים גנריים".
התפוררות הרגלי למידה
במקרה של סגר שלישי, עלולים התלמידים לחזור לבתים בבת אחת, כפי שהיה בסגר השני. אפשרות אחרת היא שיחליטו לסגור רק את הכיתות הגבוהות בנימוק שהן תורמות הכי הרבה לתחלואה. בכל מקרה, שוב תיטלטל כל הספינה אחורה, והתלמידים יחזרו ללמוד מהבתים מול המסך.
"אנחנו כבר רואים התפוררות של הרגלי למידה, קשיים חברתיים, שקיעה בבדידות ובמצבי רוח קשים. החלשים מאוד נחלשים עוד יותר בתקופה הזאת", אומרת דלית שטאובר, לשעבר מנכ"לית משרד החינוך.
היא סבורה ש"גם במצב של סגר יש לפעול מיידית כדי להחזיר את התלמידים לבתי הספר, שכן רבים מהם לא לומדים ממארס במוסדות הלימוד, למעט שבועות ספורים".
במחקר שערכה ביוזמת המכון הישראלי לדמוקרטיה, פותח מודל שנועד לסייע להוביל את השינויים הנדרשים במערכת ולצלוח את תקופת הקורונה.
"צריך שיהיו יעדים ברורים, כי תלמידים לא יכולים להמשיך לשבת בבית", מבהירה שטאובר וממשיכה, "בואו נזכור שבשנותיה הראשונות של מדינת ישראל למדו בשתי משמרות, ואפשר ליישם גם אמצעי זה. צריך לערוך שינויים פדגוגיים ולתת פתרונות שונים וביזור סמכויות בהתאם לערים השונות. כל זאת תוך שיתוף מגוון מומחים ואנשי שטח (המודרים כעת) ותכנון גמיש בהתאם לצרכים המשתנים".
דלית שטאובר, מנכ"לית משרד החינוך בעבר: "אנחנו כבר רואים קשיים חברתיים, שקיעה בבדידות ובמצבי רוח קשים. החלשים נחלשים עוד יותר בתקופה הזאת"
השר גלנט: "אם בשכונה אין קורונה, גם בביה"ס לא תהיה קורונה כי זה דבר מקומי, בניגוד לקניון. הקמנו מרכז שליטה שיש בו בקרה וניטור על כל גן ילדים או בית ספר"
"פגיעה באמון הציבור"
שטאובר, שערכה את המחקר לקראת כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה שיתקיים 16-14־ב החודש, הוסיפה נבואה פסימית למדי: "אם המערכת לא תשנה את דרכיה, הדבר יביא לפגיעה קשה באמון הציבור במערכת החינוך הציבורית, לאובדן הרלוונטיות שלה ואפילו לכרסום במקומו של החינוך כערך מוביל במדינה".
לדבריה של שטאובר, "במצב של שיתוק במערכת החינוך יש פגיעה קשה באוכלוסיות החלשות יותר וסכנה למרקם החברה הישראלית".
מנכ"לית המשרד לשעבר טוענת, בנוסף לכך, שהצלחה בלימודים אינה ערובה לכך שלא יהיו קשיים ברבדים אחרים של חיי בית הספר והבית, בקרב התלמידים ביסודי, בחטיבת הביניים ובתיכון.
"תלמידים, גם חזקים, עלולים לפתח קשיים רגשיים וחברתיים, כך שיידרשו תקציבי ענק לאורך שנים לטיפול בפערים ובקשיים שנולדים", מאבחנת שטאובר.