"התופעה הבולטת השנה - היחלשות הדולר בעולם"
היועץ הכלכלי של בנק הפועלים, פרופ' ליאו ליידרמן, ל"ישראל היום": "השקל רשם שיא של 12 שנים מול הדולר - ולכן אפשר להעריך שבשנה הבאה יחול פיחות נוסף במטבע האמריקני" ● "שוקי מטבע החוץ תנודתיים"
השקל החדש רשם לאחרונה שיא של 12 שנים מול הדולר כשנ סחר בשער של 3.34 שקלים, ויש הע רכות רבות כי במהלך השנה הבאה יחול פיחות נוסף בדולר אל מתחת ל 3.3 שקלים.
בתוך כך, השקל רשם פיחות מול היורו - המטבע של מדינות האיחוד האירופי, שהוא אזור הסחר העיקרי של מדינת ישראל. ישראלים רבים מבקשים לדעת מה המשמעויות המעשיות של השינויים החדים בסל המטבעות, ובעיקר כיצד הדבר ישפיע על כיסם. לצורך כך גייסנו את פרופ' ליאו ליידרמן, היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים, לס דרה של שאלות ותשובות בנושא:
האם הציבור בישראל צריך להיות מודאג, או להתרגש, מהתחזקות השקל מול הדולר?
"חשוב להבין ששוקי מטבע החוץ תנודתיים תמיד, וככאלה, קשה לחזות אותם מראש. גם הכלכלנים והמשקיעים הטובים ביותר, כולל ספקולנטים, לא יודעים לקלוע באופן מתמיד בתחזיות שלהם. לעיתים יש הפתעות בכיוון אחד, ואלה מקוזזות בהפתעות בכיוון ההפוך. התופעה הבולטת השנה: היחלשות הדו לר בעולם".
ובכל זאת, מה קרה השנה? "התחלנו את השנה עם שער של 3.45 שקלים לדולר, והשער כיום עומד על 3.30 שקלים לדולר. כלומר, מדו בר בתיסוף, או בהתחזקות של השקל בשיעור של .4% שינוי כזה הוא לא דר מטי והוא בסדרי גודל רגילים לשוקי המטבע".
מה לגבי השקל ביחס ליורו? גם זה שער חליפין המעניין אותנו כישראלים.
"הדבר המרכזי שקרה השנה הוא שה דולר נחלש ביחס למטבעות רבים בעו לם, ובמיוחד ביחס ליורו. השנה הדולר עבר פיחות של 6% ביחס ליורו. יוצא, אם כך, שהשקל נחלש, או פוחת, בשיעור של 2% ביחס ליורו". מי המרוויחים העיקריים מהמצב? "בעיקרון, כל מי שרוכש מוצרים ושירותים מחו"ל שמחירם נקוב בדול רים - כולל חברות שמייבאות תשומות וחומרי גלם - יכול להרגיש הקלה, שכן הערך השקלי של היבוא ירד. זאת, בת נאי שהיבואן יתחשב בלקוחות ויוריד מחירים בהתאם לשינוי בשקל ובדו לר. לעומת זאת, מי שמייבא מוצרים ושירותים מגוש היורו או מאזורים אח רים, שמחירם נקוב ביורו, יעמוד בפני התייקרות של היבוא במונחים שקליים". ומה לגבי היצואנים? "כאן התשובה הפוכה למה שאמרנו לגבי היבוא. יצואנים לאזורים הדול ריים נפגעים השנה מהתחזקות השקל, ויצואנים המוכרים את המוצרים שלהם ביורו נהנים מהפיחות של השקל מול המטבע הזה".
בסך הכל, השקל התחזק השנה ביחס לשער החליפין של סל מטבעות החוץ. מדוע השקל חזק כל כך?
"המשק הישראלי חזק מאוד בחש בונות הלאומיים שלו מול חו"ל. רא שית, יש לנו עודף של יצוא סחורות ושירותים על פני היבוא. השנה היצוא של המשק עלה בשיעור נאה למרות משבר הקורונה. זאת, בין השאר, כתו צאה מעלייה ביצוא ההיי טק. בד בבד, היבוא שלנו מחו"ל קטן. בגלל הסגרים לא יכולנו לנסוע לחו"ל, ועם הירידה בפעילות, חברות ייבאו פחות חומרי גלם מבעבר". מה לגבי ההשקעות הבינלאומיות? "גם כאן אנו רואים התעניינות הול כת וגוברת של משקיעי חו"ל בהשקעות בישראל. מדובר בעיקר בתחומי הטכנו לוגיה, אך יש כניסה של מטבע חוץ גם להשקעות בענפים אחרים".
האם בנק ישראל לא צריך להתערב במסחר במט"ח?
"המדיניות של בנק ישראל היא לע קוב באופן מתמיד אחר השוק ולוודא שיש מספיק נזילות ועסקאות, ושהפ עילות בשוק סדירה. מפעם לפעם בנק ישראל מתערב במסחר כדי למתן את התנודתיות של השקל, אבל אין כוונה לקבוע ערך ספציפי של שער החליפין".
האם לא היה רצוי שבנק ישראל יחליט שהוא מתערב כדי לשמור על שקל/דולר קבוע?
"לא ולא. ניסיון העבר, המוכר היטב בבנק ישראל, הוא שאין לנו מידע מה הוא שער החליפין ה'נכון' או ה'לא נכון' במשק. היתרון של שוק חופשי הוא שה שוק יודע לאזן הכי טוב בין הביקוש להיצע למטבע חוץ. לעיתים קרובות תנאי הרקע משתנים, וקיבוע שער חלי פין ברמה מסוימת לאורך זמן עלול לי צור עיוותים רבים".
אתה לא חושש מקיומם של גורמים ספקולטיביים בשוק, שעלולים להוביל לתנודתיות גבוהה?
"ישראל היא כיום מדינה עם שווקים פיננסיים יציבים יחסית ודירוג אשראי גבוה. הריביות כאן נמוכות מאוד, וכך גם שיעור האינפלציה. על הרקע הזה אנו לא כל כך מעניינים את הספקולנטים, המעוניינים לעשות רווחים גדולים בזמן קצר, וטוב שכך. הכסף הספקולטיבי הג דול הולך כיום למדינות דוגמת רוסיה, טורקיה או ברזיל, היכן שיש תנודתיות גדולה".
לסיכום, מה התחזית שלך לשקל בשנת ?2021
"כפי שאמרתי, קשה מאוד לחזות את התנודתיות של מטבעות. המחקר הכל כלי והפיננסי מצביע על כך שהתחזית הטובה ביותר, בהינתן אי הוודאות הג דולה, היא שער החליפין כיום. זה חל גם לגבי השקל/דולר וגם לגבי השקל/ יורו. אילו בשוקי המטבע היו מספיק אנשים שהיו יודעים שבשנה הקרובה השקל יהיה גבוה או נמוך מהערך כיום, היינו רואים תזוזה בכיוון הזה כבר כיום".
"ישראל היא כיום מדינה עם שווקים פיננסיים יציבים יחסית ודירוג אשראי גבוה. הריביות כאן נמוכות מאוד, וכך גם שיעור האינפלציה במדינה"