אמנון לורד נתניהו וטראמפ איחדו את המזה"ת נגד איראן

מסך החול בין ישראל לעולם הערבי נופל. הסכמי הנורמליזציה, השלום, תוכפים זה אחר זה. כמעט במקביל מגיעים החיסונים למ גיפה שתעתעה בחברה הישראלית ובעולם בת שעת החודשים האחרונים. מי שהוביל בהצלחה גדולה את מהלכי השלום ומהלכי המלחמה, את המאבק במגיפה ואת מאבקי ההישרדות מול שו עלים ותנים שחתרו תחת היציבות הפוליטית, הוא אדם אחד. זהו ראש הממשלה נתניהו. עכ שיו מתברר שהאיש הזה, שעל כתפיו ועל חוט השדרה האנושי שלו יושב מעמס של שקי מלט רבים, גם יודע לשיר. זה יחייב את בני גנץ, זמר בזכות עצמו, לעשות דואט עם רוני דלומי, כי כרגע נראה שראש הממשלה נתניהו שלף ביצוע מפתיע ומדויק עם עדן בן זקן.

ככל שמעגל הנורמליזציה עם מדינות ערב מת רחב, כך הלחץ הנגדי על איראן ועל הפלשתינים

גובר. התעמולה נגד הנשיא טראמפ בארה"ב מנסה להציג אותו כמי שכשל וחיבל בכל הזירות הבי נלאומיות, בשעה שהאמת היא הפוכה. זה 40 שנה אי אפשר להצביע אפילו על הצלחה אחת של מדי ניות החוץ האמריקנית במזרח התיכון. מאז הסכם השלום עם מצרים, רק כישלונות ומהלכים עקובים מדם. הנשיא שקדם לטראמפ, אובאמה, תרם את שלו לכאוס שממשיך לשלוט באזור. יש לו אחריות כבדה להתמוטטות המזרח התיכון, ובייחוד לטבח המתמשך בסוריה. היה זה מזכיר המדינה המיועד בלינקן, שאמר בעצמו בראיון לג'פרי גולדברג שכל מי שהיתה לו יד ורגל בסוריה צריך להסתכל בראי להגיד: נכשלתי. זה מכוון קודם כל לאובאמה.

טראמפ ונתניהו הצליחו להפוך את המזרח התי כון נגד איראן. מצד אחד הסכמי השלום עם מדינות המפרץ, סודאן, הברית הנרקמת עם ערב הסעודית, ועכשיו השלום עם מרוקו; ומצד שני - מדיניות הלחץ הגובר על איראן והפרישה מהסכם הגרעין. אפשר לראות שבמקום שבו טראמפ ונתניהו פעלו, שם יש התקדמות ותחזית לשגשוג ותקווה. ובמ קום שרוסיה ואיראן פועלות, שם מולכים המוות והכאוס. בתחילת השבוע האשים שגריר רוסיה בישראל ויקטורוב, שישראל היא הגורם העיק רי לחוסר היציבות במזרח התיכון. מאיפה יצאה פתאום האמירה האגרסיבית הזאת נגד ישראל? לא רק החיסול של פחריזאדה הוא מסר לממשל ביידן העתידי; גם השלום הנוסף עם מרוקו הוא מסר. אל תקלקלו. אל תיתנו תקווה לאיראן ולהנהגת הרשות הפלשתינית. הסיכוי לשלום גם עם הפלשתינים גובר דווקא עם התהדקות מעגל השלום החיצוני עם מדינות ערב. אבל זה לא יהיה השלום הסכמטי שהקהילה הבינלאומית דוגלת בו כבר שנים רבות, של שתי מדינות לשני עמים. ובעיקר זה לא יהיה שלום של נסיגות ופינוי יישובים.