מהארון לאצטדיון
הפרמייר ליג הפכה מזמן ליותר מאשר ליגת הכדורגל הטובה בעולם ● באמצעות קמפיין ,Rainbow Laces ראשיה הובילו לקידום זכויות קהילת הלהט"ב, בשיתוף מלא עם הקבוצות והשחקנים ● "אם עזרנו למישהו אחד להתגבר על הפחד שלו, כבר הרווחנו"
בשנים האחרונות הליגה האנגלית תפסה את מקומה כליגה הטובה ביותר בעולם. כמות הכסף שהקבוצות מקבלות מהטלוויזיה הפכה אותה לליגה תחרותית, קשה, אינטנסיבית שאין שנייה לה. יחד עם היכולת והרמה שעולה מדי שנה, כך גם קברניטי הליגה דואגים להפוך אותה למותג ייחודי ויוקרתי, עם עבודה אדירה ברשתות החברתיות, פריסת שעות המשחקים, הגעת משפחות ליציעים (חזרו השבוע), הקמת ליגת פנטזי רשמית ובעיקר עם מעורבות חברתית חסרת פשרות.
הפרמייר ליג כיום היא הדבר שהכי קרוב ל־ABN מבחינת המוצר שאותו מקבלים וחווים האוהדים. אחד מהפעילויות שהיא לקחה על עצמה עונה לשם ,Rainbow Laces קמפיין שנו־ עד להביע תמיכה בקהילת הלהט"ב, לעודד אוהדים מהקהילה להרגיש בנוח להגיע למשחקים וכמובן לתמוך בשחקנים שחוששים לצאת מהארון כל עוד הם פעילים.
כפי שנהוג בשנים האחרונות, בפעילות שהחלה בסוף השבוע שעבר בשיתוף פעולה עם Stonewall )אר
גון התמיכה בלהט"ב הגדול בבריטניה( ותתקיים גם במחזור הקרוב, קבוצות ושחקנים פועלים על מנת להציף את נושא השוויון המגדרי. קבוצות מקשטות את היציעים, את דגלי הקרן, את שלטי החילופים ועוד בדגלי הגאווה, הקפטנים עונדים סרטים תואמים ויש שחקנים שאף מתאימים את שרוכי הנעליים ."נעשתה עבודה רבה כדי להפוך את הכדורגל למסביר פנים ככל האפשר, לקדם גיוון על המגרש ומחוצה לו ובתוך קהילות המועדונים שלנו", הסביר השבוע המנהל המסחרי של הליגה, ריצ'רד מאסטרס.
אם נדמה כי לשחקני הפרמייר ליג הדבר מגיע כהנחתה שהם חייבים לעמוד בה, מדהים לראות את שיחת הזום של שחקני טוטנהאם - אריק דייר ופייר אמיל הויביירג, עם אוהדי הקבוצה, לסביות והומואים מוצהרים. השניים שאלו שאלות, נראו מאושרים על הזכות שניתנה להם וראו זאת כחוויה בלתי נשכחת. "אני גאה להיות חלק מזה ואני גאה להיות חלק מליגה שעושה פעילות כזו, כי אני חושב שאנחנו מנסים לחולל שינוי בעולם", אמר הקשר הדני. אחת האוהדות שהשתתפה בשיחה, כריס פאורוס, שזכתה להיות בין 2000 אוהדי הקבוצה שנכנסו לדרבי מול ארסנל, הסבירה את החשיבות: "אם רואים כמה השיח התקדם בחמש-שש השנים האחרונות, מבינים כמה חשובה הפעילות. אנו רוצים להיות במצב שבו נוכל להרגיש שאיננו צריכים להבדיל את עצמנו".
מישהי נוספת שיכולה להעיד כי הצפת הנושא באמת מסייעת ולא רק נראית טוב על המסכים, היא סופי קוק, הצלמת של בורנמות'. שלוש שנים לאחר שהתראיינה לסדרה של Sky Sports וסיפרה על היותה הטראנסית הראשונה שעבדה בפרמייר ליג, היא הפכה למועמדת לפרלמנט, מרצה מבוקשת, ואף זכתה לתואר כבוד מאוניברסיטת בורנמות', כהוקרה על "עבודתה בנושא בריאות הנפש". לדבריה, היא עדיין מקבלת הודעות תמיכה ועדכונים מאנשים שלמרות החשש הלכו עם האמת שלהם. "יש כל כך הרבה סיפורים חיוביים בתוך הכדורגל, אך חלק ניכר מאנשי התקשורת צמאים דווקא לסקר את הדברים הרעים. האוהדים, במיוחד הצעירים, מסתכלים בהערצה על שחקנים כמודלים לחיקוי ושיתוף הפעולה שלהם מדהים".
החשש עדיין קיים
מנגד יש כאלה שחושבים שהעבודה בנושא לא מספיקה. מאט מורטון, מנג'ר בליגה חובבנית בבריטניה שיצא מהארון 2019־ב אומר שהחשש עדיין קיים. "צריכים להפעיל סנקציות רציניות וברורות לאוהדים, מועדונים ושחקנים שפועלים בצורה בלתי הולמת". שחקן האקדמיה לשעבר של האל סיטי, תומאס ביטי, קרא גם הוא לקבוע עונשים שיעצרו את ההומופוביה: "אתה עדיין יכול להיכנס בחופשיות לאצטדיון ולצעוק מה שתרצה ואין שום השלכה לכך". ביטי אף טען כי המחסור בשחקנים להט"בים והפחד שלהם לצאת מהארון נותנים פתח לשונאים.
אם ביטי צודק או טועה יהיה אפשר לבחון רק עם הזמן, אך כפי שסיכמה את הנושא מנכל"ית סטונוול, ננסי קלי: "אנחנו יודעים שצריך לעשות יותר כדי להבטיח שאף אחד לא יישאר מאחור, אבל אם עזרנו למישהו אחד להתגבר על הפחד שלו, כבר הרווחנו".