בדרך לידידות ישראלית־ערבית אמיתית

המזרח התיכון שצמח מאז פרוץ "האביב הערבי", עלייתו ונפילתו של דאעש והתחזקות השפעתה של איראן בעיראק, בלבנון, בסוריה ובתימן, גרם לפיצול גדול יותר של האזור, אבל גם עודד פתיחות כלפי ישראל בקרב מדינות ערב.

בשבוע שעבר הכריזו הנשיא טראמפ והמלך מוחמד השישי על נורמליזציה בין ישראל למרוקו. "זה יהיה שלום חם מאוד", ציין נתניהו והוסיף כי המדינות יקימו בקרוב מאוד משרדי אינטרסים ויחנכו טיסות ישירות ביניהן. הודעה זו מסמנת נקודת מפנה היסטורית במזרח התיכון.

אני נמנה עם אותם ערבים בודדים אשר הצהירו בגלוי כי צריך לתת הזדמנות ליחסי שלום בין מדינות ערב לישראל. עמדתי זו הפתיעה לא פעם את ידידיי האמריקנים, הישראלים והפלשתינים. ג'ארד קושנר היה המפתח לדחיפת מהלכי השלום במו"מ סובלני ושקט מאחורי הקלעים, אשר עתה נושא פרי. הוא השליך הצידה תמלילים של שיחות העבר, הקשיב, למד והציג שאלות שהוסיפו נופך רענן. קושנר הצליח ליישם את חזונו.

משקיפים ותיקים בוודאי יזכרו את מדיניותו של אביו של המלך הנוכחי, חסן השני, שפעל ללא לאות לבנות מהלכים לקירוב בין ישראל לשכנותיה, כולל הפלשתינים. הוא עשה זאת בחשאי, וגם בפומבי, וסייע לקדם כל יוזמת שלום - מקמפ דיוויד ועד הסכמי אוסלו. המלך חסן השני נחשב לאדריכל הראשי של הסכם השלום הראשון בין מצרים לישראל. בנו, המלך מוחמד השישי, ממשיך ושומר על אותה מחויבות לקידום ההתקרבות הישראלית־ערבית - ועל אותה נכונות לפעול בצורה דיסקרטית.

העולם הערבי לא היה אף פעם חד־ממדי. מדינות ערביות נוספות עשויות ללכת בעקבות מדינות שאינן חולקות גבול משותף עם ישראל ושאינן מושפעות ישירות ממצוקת העם הפלשתיני, מלבד שיקולים של חוק בינלאומי, צדקה ורחמים. במציאות כזו, ללא אחדות דעים בעולם הערבי, התומך בהמשך הקיפאון המדיני הנמשך כבר יותר מחצי מאה, יהיו הפלשתינים חייבים לחשב מחדש את האסטרטגיה שלהם.

גם ישראל עשויה להשתנות. קשרי מסחר וכלכלה ואווירה של שלום יוכלו לשמש בסיס ליצירת קשרים חדשים בין הצעירים משני צידי המתרס היהודי והערבי. עם הזמן, המרירות של העולם הישן תתחלף באווירה של תקווה.

נוסף על תרומתה של ארה"ב לנורמליזציה עם ישראל, ארה"ב עוזרת לפתור סוגיה שנותרה זה זמן רב ללא פתרון - שליטתה של מרוקו בסהרה. בנושא זה, החשוב מאוד לעם המרוקאי, הכיר נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, בריבונות מרוקו על מחוזות סהרה. מרוקו השקיעה מיליארדי דולרים לרווחת התושבים שם. הנשיא טראמפ הדגיש שהצעת האוטונומיה של מרוקו היא הבסיס היחיד המציאותי לפתרון צודק ובר קיימא שיביא שלום ושגשוג. הנשיא טראמפ הוסיף כי "מרוקו הכירה בעצמאות ארה"ב בשנת ,1777 מן הראוי לפיכך שנכיר עתה בריבונותם על הסהרה". הוא הכיר בכך שכל שטח סהרה המערבית הוא חלק מממלכת מרוקו.

קבלת העמדה של מרוקו על ידי ארה"ב היא תרומה לשלום. כמובן, הרוב המכריע של המרוקאים אכן עומד מאחורי עמדת מלך מרוקו בעניין זה. התנועה הבדלנית, המכונה לעיתים פוליסאריו, היא סכנה לשלום ולביטחון באזור כולו, מה שהופך אותה לחממת גידול לטרור.

יש לשבח את ההסכם בין מרוקו לישראל כמהלך משנה כללי משחק, המניח את היסודות לבניית ידידות ישראלית־ערבית אמיתית והמסמל את ההכרה המיוחלת באנושיות איש של רעהו.

קשרי מסחר וכלכלה ואווירה של שלום יוכלו לשמש בסיס ליצירת קשרים חדשים בין הצעירים משני צידי המתרס היהודי והערבי. עם הזמן, המרירות של העולם הישן תתחלף באווירה של תקווה