"הסגר השני פגע פחות מהראשון"
נגיד בנק ישראל קורא לאשר תקציב במהרה ● "עליו לכלול השקעות בנושאים תומכי פריון"
"ישראל נפגעה במשבר הקורונה באופן יחסי פחות משאר הכלכלות בעולם" - כך אמר אתמול נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, בכנס אלי הורביץ.
לדברי הנגיד, "פרוץ המשבר והטלת המגבלות הביאו לפגיעה כלכלית, אך בהשוואה בינלאומית, הפגיעה בתוצר היתה נמוכה יותר. הנתונים לאורך הקיץ היו טובים יותר ממה שחשבנו, ומלמדים שצריך להמשיך במדיניות של פגיעה מינימלית בעסקים מחוללי צמיחה ותעסוקה, ולפתוח את המשק בצורה אחראית לצד שמירה על תחלואה נמוכה".
עוד הוסיף ירון במסגרת הרצאה על האתגרים לכלכלת ישראל, והטיפול בהם כמרכיב הכרחי ביציאתו של המשק הישראלי ממשבר הקורונה, כי "הפגיעה מהסגר השני היתה עד כה נמוכה מהסגר הראשון, וההתאוששות הכלכלית ממנו היתה מהירה יחסית".
תרחיש אופטימי
עם זאת, הנגיד מסביר כי גם בתרחיש האופטימי ליציאה מהמשבר, מדובר בפער של כ־%5 בתוצר, אילולא הקורונה. בתרחיש הפסימי, שמביא בחשבון כישלון של החיסונים וסגרים נוספים, הפגיעה בתוצר תהיה כפולה, להערכת הבנק. "צריך להבין שגם עם החיסון ואם הכל יתרחש כמו שצריך, אנחנו נהיה עם הקורונה לפחות עד סוף הרבעון הראשון של ,2021 אם לא לתוך הרבעון השני של ,"2021 אמר הנגיד.
בכל הנוגע לשוק העבודה, הנגיד פחות אופטימי: "ניתן להבחין בעדויות לכך שלשוק העבודה ייקח זמן לא מבוטל עד שיחזור לאיתנו, וזאת גם כאשר הכלכלה תשוב ותתאושש. אחוזי האבטלה גבוהים מאוד". בתרחיש האופטימי שיעור האבטלה הרחב יתייצב עד השנה הבאה על ,8% בפסימי ינסוק .14%־ל
הנגיד קרא לאשר במהרה תקציב לשנת ,2021 ולהכליל בו "מאיצי צמיחה ליציאה מהמשבר, ולהשקיע בנושאים תומכי פריון כגון: הון אנושי, הקטנת ביורוקרטיה ורגולציה וייעול בסקטור הציבורי, בהון פיזי ובתשתיות". לדברי הנגיד, הממשלה פועלת כעת על בסיס תקציב ,2019 שאושר במהלך ,2018 ושנמוך ריאלית בכ־%5.5 בהשוואה למצב שבו היו מאושרים תקציבים על פי מגבלת ההוצאה.
בכל הנוגע למטבע חוץ, בנק ישראל מתכוון להמשיך ולרכוש מט"ח גם בשנת 2021 על מנת למנוע התחזקות השקל. "רכישות המט"ח של בנק ישראל, שעמדו על כ־71 מיליארד דולר עד נובמבר השנה, מיתנו את קצב הייסוף של השקל", אמר ירון.
לדברי הנגיד, התחזקות השקל מול הדולר נובעת בעיקר מהיחלשותו של המטבע האמריקני.
הנגיד פירט סיבות נוספות להתחזקות השקל, לרבות גידול בעודף בחשבון השוטף, בשל סיבות זמניות הקשורות למשבר: התכווצות משמעותית בכמות היבוא וירידה במחירי האנרגיה. "הסיבות שהובילו להתחזקות השקל הן טובות ברובן", אמר. "שנים של עודף בחשבון השוטף ותנועות הון שנכנסות למשק, אלו הן השקעות נרחבות של חברות הטכנולוגיה המובילות בעולם במשק הישראלי, וגופי השקעה גדולים בעולם שהגדילו את היקף האחזקות שלהם באג"ח של ממשלת ישראל בזכות הצטרפות ישראל למדד העולמי WGBI (מדד האג"ח העולמי שכניסתו מגבירה ביקוש לחוב של המדינה מצד משקיעים זרים איכותיים)".