דבר המומחים
באופן שוויוני ובפריסה אחידה ברחבי העיר. אנו ממליצים על הקמת ועדה ייעודית להקצאת שימושי ציבור, על מנת לווסת את פיזור השימושים במרי חב העירוני.
הקצאת שימושים שנויים במחלוקת לשכונות שבהן כבר קיים שיעור גבוה של שימושים מסוג זה תישקל בכוי בד ראש ותיבחן ביחס לכל החלופות הקיימות. הוועדה תורכב מנציגי הרי שות המקומית וישתתפו בה נציגים נוי ספים לפי העניין.
יש להתאים את אופן הפרסום לשיטות ההפצה המי קובלות היום, ולהגביר את המודעות וההסברה בנושא הקצאת השימושים הציבוריים.
פרופ' נורית אלפסי, ראש המגמה לתכנון ערים, המחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי, אוניברסיטת בן גוי
מומלץ לבצע הסברה מוקדמת אודות שימושים שנתפסים כשליליים, על מנת לשנות את גישת הציבור ולהפחית התנגדויות
ריון בנגב: "בשל ההשפעות מרחיקות הלכת של הקצאת קרקעות ציבוריות על הפרט והסביבה העירונית, אני מציי עה לבסס את מנגנון ההקצאה על עקי רונות של שקיפות ושוויוניות. הצעתי נוי געת לשני ההיבטים המרכזיים בתהליך ההקצאה: מהות ופרוצדורה.
"ברמת המהות: ביסוס ההקצאה על שוויוניות בחלוקת מבני ציבור, תוך אבי חנה בין מוסדות לשימוש תושבים מקוי מיים או לשימוש אוכלוסיות רחבות ועל פי רמת ההשפעה הסביבתית של המי תקנים הציבוריים. מוצע לפתח מדד הקצאת מקרקעין ברמת השכונה, שיי פורסם באתרי הרשויות המקומיות ואצל מינהל הדיור הממשלתי.
"ברמת הפרוצדורה: הקמת ועדה ציבורית ממונה, בלתי תלויה ברשויות ובמדינה, שתבחן הצעות של רשויות מקומיות ושל מינהל הדיור הממשלתי להקצאה של מקרקעין ולהקמת מוסי דות, בכפוף לנתוני המדד ובדרך של דיון ציבורי פתוח".
פרופ' דני בן שחר, ראש מכון אלרוב לחקר הנדל"ן באוניברסיטת תל אביב: "ההוגנות בחלוקת נימבי במרחב העיי רוני זוכה להתייחסות תיאורטית רבה בספרות האקדמית, אך לצערנו אינה זוכה להתייחסות מספקת בפרקטיקה האורבנית היומיומית.
"נייר המדיניות שהעלינו לסדר היום עוסק באופן שניתן לקדם שוויוניות וצדק חלוקתי בנשיאת הנטל של מוסי דות נימבי במרחב העירוני, באופן שקוי לן של אוכלוסיות מוחלשות בחברה לא רק יישמע, אלא אף יקבל ביטוי מעשי בפריסת הנימבי במרחב".
אדריכלית דניאלה פוסק, יו"ר הוועי דה המחוזית לתכנון ובנייה, תל אביב: "אנחנו במנהל התכנון מחפשים כל הזמן דרכים להגברת השקיפות והיידוע, לא רק בהחלטות, אלא בהנגי שת המידע. יש חשיבות בשיתוף מוקי דם. בסופו של יום, אנחנו צריכים לתת פתרון לכולם, וזו אחריות של המדיי נה ושל הרשות המקומית לתת מענה. לאחר הקשבה רבה, בסוף החלטות צריכות להתקבל".
ערן הראל, מנהל מינהל הדיור הממשלתי, החשב הכללי במשרד האוצר: "השימושים שצריך לייצר נמי צאים בתוך שטחים קיימים, וזה הקושי. הרשויות לא מעוניינות שיהיו בשטחיהן בתי כלא, למשל. רוצים שירותי משטי רה וכיבוי אש מהירים, אבל מעדיפים שהתחנות ימוקמו ברשות אחרת".
אדריכל אודי כרמלי, מהנדס העיר תל אביב יפו: "אין כמעט שיי מוש ציבורי שהוא לא נימבי. שקיי פות והסברה ראויה לפני לא תאיין התנגדות, אבל תסייע לכך שההתנגדות תהיה רצינית ומשמי עותית. אני רוצה התנגדות נקודתית שניתן להתייחס אליה. נשמת אפה של העיר שיש בה מחאה לנימבי, כי המשמעות היא שיש בנייה והעיר מתחדשת, מה שיוצר את החיכוך".