המנדט עדיין כאן?
כולנו זקוקים לשירותים של מוסדות שונים, אבל אף אחד לא רוצה אותם בחצר האחורית שלו. איך יכולה הרשות להתחשב בשכנים, ובכל זאת לקבל החלטות לטובת הציבור הרחב? מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב ממליץ על שקיפות, שיתוף ושוויוניות
דאי נתקלתם אי פעם באחד העיתונים, אולי סמוך למודי עות האבל, במודעה על תוי כנית שפורסמה להתנגדויות. מי בכלל רואה את המודעות האלו ומודע להשלכה שיכוי לה להיות להן על חייו? יכול להיות שבניין חדש עומד לקום ממש מול הבית שלכם, ואתם לא ידעתם.
רשויות עוסקות בניהול הקרקי עות, קידום תוכניות והקמת מבני ציי בור במרחב העירוני. בקונפליקט שבין האינטרסים של כלל הציבור להתחי שבות בתושבים הגרים בסמוך לאתר המיועד, לרוב השכנים יוצאים בהפסד.
במקרים רבים התושבים הגרים בסי מוך מבקשים לשמור על אורח חייהם, על איכות הסביבה והקניין שלהם, וטוי ענים שעקרונות התכנון לא עומדים בקנה אחד עם אופיה של השכונה. לתושבים יש אומנם מוטיבציה רבה ורי צון להשפיע, אך בפועל יכולת ההשפי עה שלהם מוגבלת. הם יכולים להביע את עמדתם רק בשלב הגשת ההתי נגדויות, למשך זמן מצומצם יחסית לאורך תהליכי התכנון המורכבים.
התהודה הציבורית משמעותית במיוחד כאשר קיים פער בין האינטי רסים הציבוריים לאינטרסים פרטיים, וישנו ניסיון של התושבים למנוע את הקמת המיזם מעורר המחלוקת בחצר האחורית שלהם. תופעת זו ידועה כניי מבי. לא מדובר בשמו של שבט אפי ריקני שכוח אל, אלא בתרגום המושג מאנגלית: NIMBY: Not In My Back .Yard
מנקודת מבטם של המתכננים ומקי בלי ההחלטות, תופעת הנימבי מהווה בדרך כלל חסם או עיכוב משמעותי לתוכניות הפיתוח. מנגד, זו הדרך של התושבים המקומיים להביע את רצוי נם ולשמר את מאפייני סביבת המגוי רים שלהם. ככל שהתושבים מתגוררים קרוב יותר למיזם, כך הסיכוי להתנגי דות גבוה יותר.
צוות חוקרים של מכון אלרוב לחקר הנדל"ן בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב ישב בשנה האחרונה במטרה לפענח את התופעה בישראל ולהציע רפורמה. חברי הצוות: דורון יעקובי (מנחה), ויטא גופין, האדי ריכלים איל מיגדלוביץ, טליה לוי רוזני בוים וחברים נוספים. המחקר המקיף נערך בניהולם של פרופ' דני בן שחר, ראש מכון אלרוב, ורוית הוברפלד, מנהלת המכון.
תוכנית המטרו הישראלית היא דוי גמה מעולה לנימבי ישראלי. תופעת הנימבי מופיעה כאשר מימוש פרויקט טומן בחובו פגיעה אפשרית בתושבים סמוכים מבחינה סוציאלית, בריאותית וכלכלית. מצד שני, הפרויקט כולל תרומה לחברה או לקבוצה רחבה ורחוי
קה יותר.
מעריכת סקר שדה וניתוח מקרי בוחן בתל אביב עולות שתי סיבות מרכי זיות לחסמים המונעים הקצאה יעילה, שוויונית ושקופה של שימושים ציבוי ריים במרחב העירוני. סיבה אחת היא שאפשר להגיש התנגדויות רק בשלב מאוחר יחסית של הליך התכנון והבי נייה. הגשת התנגדות דורשת משאבים כלכליים ויכולת לנהל מאבק משפטי וציבורי מורכב. הסיבה השנייה נוגעת לסוגיית הבעלות על שטחים חומים (קרקעות ציבור) ומבנים הזמינים לרי שות המקומית ולמדינה ואופן ניהולם.
נראה כי השילוב של חסמים מהותיים המקשים על אוכלוסיות מוחלשות להי ביע התנגדות אפקטיבית, והחשש של הרשויות כי ההקצאה תיפול בשלבים סופיים לאחר השקעת משאבים רבים בהליך התכנון מצד בעלי העניין, מביא למצב שבו גורמי התכנון נוטים למקם שימושים מעוררי התנגדות דווקא באי זורים שבהם ההתנגדויות צפויות להיות פחותות בכמותן ובעוצמתן. כך נוצי רת חלוקה בלתי שוויונית של שימושים שנויים במחלוקת במרחב העירוני.
המחקר שהושלם השבוע מלמד לצי ערנו מה שכבר ידענו מזמן ולא העזי נו להגיד. ישראל לא השתחררה מעוי לם מהמנדט הבריטי. תהליך הקצאת