ישראל ויתרה על לוד: מציאות של סרט פשע

אנשים יוצאים מלוד בשיירה משטרתית כשהם מאוימים ובסכנת חיים. הם מאובטחים על ידי שלוש ניידות משטרה, שמודעות לסכנה. אין בעולם - או לפחות בישראל - סוג כזה של אבטחה. לכאורה הבעיה נפתרה, שהרי מי יעז לחסל אנשים במצב כזה?

אבל העבריינים בלוד הם אנשים יצירתיים, לא "פארש" כמו במדי נות או במקומות אחרים בארץ. לכן בכביש 6 הם מחכים לרכבי המש טרה, משתלבים ביניהם לבין הרכב המאובטח ועושים "חרקות". שתי ניידות משטרה יוצאות לרדוף אחרי הרכב הזה חזרה ללוד - ונתקלות במחסום שהוכן להן מראש.

בינתיים, רכב חיסול נוסף עובר ליד ניידת המשטרה. אנשים שה משטרה היתה צריכה לשמור עליהם נורים. השוטרים לא מבינים מה קורה, וכשהפרטים מתבררים זה כבר מאוחר מדי, והמתנקשים נמלטים מהזירה באמצעות הרכב. התוצאה: הרוג ופצוע קשה. כן, כן, לא תיארתי לכם סרט מתח, גם לא פרק מהסופרנוס. זו המציאות היום במרכז הארץ, 10 דקות מת"א.

עכשיו תגידו פעם ...ב פשיעה מקרית ונדירה? לא ולא, כמות החי סולים בלוד - כולל 100 מטרים מת חנת המשטרה, בצומת גינתון לאור היום, בכיכר העירייה, ליד משרדי הרכבת, ואיפה לא, בעצם - בלתי נתפסת ובלתי מתקבלת על הדעת. ליד הבית שלי כבר פעמיים היה ירי כבד מנשק אוטומטי. פעם אחת הע בריין חוסל, ובפעם אחרת במזל - שלו לפחות - הוא נותר בחיים. וזה לא רק ליד הבית שלי - חפשו ברשת סרטוני ירי מלוד, ותגלו אוצר של סרטי אל קפונה או "הסנדק", שימ לאו לכם את היום בהמון מחשבות על שלטון החוק במדינה.

ומה עושה מדינת ישראל? פשוט מאוד, בכל פעם שבה תעשיית הרצח המקומית יוצאת משליטה והתושבים מביעים את תסכולם, מביאים לכאן שתי פלוגות מג"ב. מתגברים את הכוח הקבוע שיש כאן, עושים נסיעות ראווה עם כלי התקשורת - ואז, ברגע שאפשר, מפנים את הפלוגה לפעילות ביו"ש או במקום אחר. כאילו שהמציאות השתנתה באמת, ולא היה זה רק תרגיל יחצ"ני בוטה ומיותר.

במילים אחרות, לא עושים כלום. כן, יגידו לכם שמחפשים נשק, שנלחמים בפשע, אבל כאן, בחיסול הנוכחי למשל, מדובר בשתי מש פחות ידועות מהעיר. הן נלחמות כבר זמן רב, המתח ביניהן נמשך כבר שנים, והצדדים מוכרים מאוד למערכות אכיפת החוק.

אבל בלוד הרי הכל מותר, הירי בלילות חופשי והנשק ממשיך לז רום לעיר. ואם כבר משהו כאן זז, הרי שזה לא בזכות המשטרה, אלא שנכבדי העיר מהמגזר הערבי נכנסו לתמונה והכריזו על סולחה לזמן קצר. בכל זאת, יש גבול גם ליכולת של המשפחות, וצריך לנקות קצת את הדם שמכסה את הרחובות.

בעוד שבערים אחרות בישראל ילדים משחקים ברחוב בבטחה, שני בניי ושתי בנותיי גדלים עם פסקול של מטחי ירי ואחריהם סירנות מייללות. שלטון החוק? אולי בערים אחרות. בלוד אין דין ואין דיין, ממש בלב המדינה שלנו, 10 דקות מתל אביב, שלוש דקות מנתב"ג.

בעוד שבערים אחרות בישראל ילדים משחקים ברחוב בבטחה, שני בניי ושתי בנותיי גדלים עם פסקול של מטחי ירי ואחריהם סירנות מייללות. שלטון החוק? אולי בערים אחרות. בלוד אין דין ואין דיין

צילום: יהונתן שאול זירת הרצח בלוד, אתמול