כלכלת נתניהו במבחן הקורונה
הדיונים סביב התקציב וחוק ההסדרים מתמקדים בעיקר בהשלכות הפוליטיות. מהשאלה העיקרית מת עלמים: האם משבר הקורונה מחייב שינוי אסטרטגי במערכת ההעדפות התקציבית, או שראוי לחזור למסלול הקודם תוך התאמות מינוריות וזמניות. מדובר בשאלה אידיאולוגית, ולא רק תקציבית טכנית, וראוי שהיא תופיע במצעי המפלגות בבחירות הקרובות.
בשנים 2019-2003 יישמה ישראל את "מודל נת ניהו", המבוסס בעיקרו על חשיבה ליברלית נוסח הר פובליקנים בארה"ב. מדיניות זו הביאה הישגים רבים למשק הישראלי ואלה התבטאו גם בשנת הקורונה. החוב הלאומי ירד בשנים אלה מ 100 ל 60 אחוזי תוצר. משבר הקורונה אמנם הרחיב את הגירעון ל 75 אחוזים, אך גם היום החוב אצלנו נמוך ב 30-25 נקודות אחוז לעומת הממוצע של המדינות המפותחות. יציבות זו, יחד עם הגידול בעודפים בחשבון השוטף של מאזן התשלומים וברזרבות המט"ח, הביאו לכך שעברנו את המשבר ללא זעזועים מקרו כלכליים. דירוג האשראי נשמר, והיכולת לממן את הגירעון בהנפקות אג"ח בארץ ובחו"ל נשאה פרי בריביות נמוכות.
מבחן הקורונה הראה שהמודל גם הצליח בתחום הפ עילות הכלכלית. הצמיחה השלילית ב 2020 היא כ 3.5 אחוזי תוצר, כמחצית מרוב מדינות המערב כולל בריט ניה וצרפת. גם פוטנציאל ההתאוששות הכלכלית בי שראל הוא מרשים ביותר. ברבעון השלישי התוצר היה נמוך רק ב 1.1 אחוזים לעומת הרבעון המקביל אשתקד, וראינו יציבות עסקית מרשימה בתעשייה, מסחר, חק לאות, רשתות שיווק וסקטור הפיננסים. השכר הריאלי השנה גבוה בכ 3 אחוזים לעומת אשתקד )כולל היוצאים לחל"ת(. החסכונות הפיננסיים והפנסיוניים בשוק ההון נשמרו בקירוב. ההתאוששות הכלכלית בעידן הפוסט קורונה צפויה אפוא להיות מהירה.
ההתאוששות צפויה להיות מהירה, אך "מודל נתניהו" מחייב הגדלה משמעותית של תקציבי הבריאות, התשתיות, ההכשרות המקצועיות והמערכת הסוציאלית
להלכה, "מודל נתניהו" השיג את יעדיו, אך מחי רו בשנת הקורונה גבוה. אסטרטגיית נתניהו להקטנת החוב הלאומי והגירעון התקציבי התבססה על קיצוץ חד בהוצאה האזרחית, ובעיקר בהוצאות הרווחה, כך שכיום אנחנו האחרונים במדדים אלה בעולם המפותח, יחד עם ארה"ב ודרום קוריאה. זאת, כאשר שיעורי העוני היחסיים בישראל הם הגבוהים בעולם המפותח, כ 18 אחוזים מהמשפחות. ומפאת הפערים הגבוהים בהישגי החינוך, חלק גדול מהאוכלוסייה אינו מתאים מקצועית לאתגרי העולם המודרני.
בתנאים אלה נכנסנו למשבר הקורונה, שחשף בעוצמה רבה את החוליים החברתיים. אלה מחייבים הגדלה מש מעותית בבסיס התקציב בתחומי הבריאות, התשתיות, ההכשרות מקצועיות והמערכת הסוציאלית, שצריכה להתמודד עם תוספת של 200 אלף משפחות הנכנסות למעגל המצוקה. "מודל נתניהו" חייב לעבור עדכון משמעותי באמצעות הגדלת בסיס התקציב בהיקף של כ 4-3 אחוזי תוצר )כ 50 מיליארד שקלים(, שיגיעו מביטול של פטורי מס, העלאה בשיעורי המע"מ ומהסבת תקצוב סקטוריאלי פוליטי לאוניברסלי. בטווח המיידי יידרש גם קיצוץ בשכר הסקטור הציבורי. אך לצד זאת, אין לזנוח את מודל נתניהו בכללותו, לרבות הפר טה ותחרות עסקית, פתיחה לתחרות מיבוא, הימנעות מהעלאת המיסוי הישיר וחזרה לגירעון תקציבי נמוך. יורם גבאי הוא מחבר הספר "חברת השפע בלא רווחה" )כרמל, (2019