סימני נשמה ראשונים של קולדפליי

,"Flags" קולדפליי

בנובמבר ,2019 בימים תמימים ורחו קים מאוד, קולדפליי הוציאו את אלבומם האחרון ."Everyday Life" בניגוד לנטייה הטבעית שלהם להתחבר לסאונד האופ נתי בכל זמן נתון, תכונה ששמרה אותם רלוונטיים ומצליחים במשך שני עשורים אבל גם קנתה להם שונאים רבים, הפעם הם החליטו לשנות כיוון.

"חיים יומיומיים" לא נשמע כמו פופ מצעדים מופק היטב, והציג את צדדיהם הניסיוניים והנועזים יותר של כריס מר טין וחבריו. אפילו מילים גסות היו שם בחלק מהשירים, בפעם הראשונה בק ריירה של ההרכב החלבי והמיינסטרימי ביותר בעולם.

המבקרים שיבחו את הרצון להשתנות, המתעבים המשיכו לתעב, אבל לרגעים היה נדמה שקולדפליי רוצים לשוב לשורשים - אלה שגרמו לחובבי רוק )או סתם מוזיקה טובה( להתאהב בהם בתחילת שנות האל פיים, לפני שהם החליטו להפוך ללהקת ענק מסחרית ולזכות בכל פרס אפשרי.

המהדורה היפנית של אותו אלבום הכילה את שיר הבונוס ,"Flags" שיצא בשבוע שעבר כסינגל רשמי של הלהקה. "אנחנו אוהבים את השיר הזה", נכתב בהודעה מטעמם, "אבל עד שהוא הגיע, כל המקומות באלבום נתפסו והיינו צריכים לשמור איתו על ריחוק חברתי. תודה לכולכם על האופן שבו תמכתם בנו בשנה החולפת. אנחנו אוהבים ומ עריכים אתכם יותר מכפי שאתם יכולים לדמיין". בקיצור, קולדפליי נתנו למע ריצים מתנה לחג אחרי שנה קשה, והפעם מדובר באחת מוצלחת למדי.

"דגלים" הוא השיר הראשון של הלהקה זה שנים רבות שקל לחבב מהאזנה ראשו נה. אחרי רצף אלבומים פופיים ואלקט רוניים, החבורה הבריטית החליטה לשוב לכלים אנלוגיים והקליטה שיר מבוסס ריף גיטרה, ממש כמו פעם. טקסטואלית לא מדובר כאן באיזה מאסטרפיס, אבל בז מנים כאלה, גם שיר חביב וקליט שעוסק בהגשמה עצמית מתקבל היטב.

קולו של מרטין תמיד הכיל נחמה כל שהי, לפחות עבור מי שזוכרים לו חסד נעורים. אם להודות באמת - אחרי שנים של התרחקות מהלהקה, מטעמי ייאוש ואובדן אמון מוחלט בדרך שבחרו, כותב שורות אלה נשבה בקסמיו של השיר הזה. גם אם הוא לא יהיה להיט ענק )והוא לא יהיה(, הלהקה שאיבדה את הנשמה שלה - מראה כאן סימני חיים.

צילום: יח"צ קולדפליי