ַּתְׁשִנית ו"ֵאיְנּבֹו": החלופות העבריות שנשארו בחוץ ה
תלמידים לומדים בכמוסות, לא בקפסולות, והחשש הוא מהתשנית הבריטית. הישראלים אוהבים להציע הצעות יצירתיות, ליצור סלנג וגם לאמץ מילים עבריות. אלא שבכל מה שקשור לקורונה יש חלופות עבריות שהיה קשה מאוד להנחיל לציבור, וכולם עדיין עושים שימוש במילים לועזיות. הדבר המטריד ביותר את הישראלים ואת משרד הבריאות הוא המוטציה הבריטית שהתגלתה בארץ. אלא שלמילה זו (מוטציה) יש חלופה עברית - ַּתְׁשִנית. את המילה תשנית הציעה הוועדה למונחי ביולוגיה של האקדמיה ללשון העברית והיא אושרה בשנת .2009 המילה "תשנית" דומה למילים תגלית, תפנית, תבנית ותמצית, והיא מבטאת במדויק את תהליכי השינוי שחלים למשל בנגיף הקורונה. אלא שהמילה פחות תפסה בציבור, ולכן מי שפונה לבתי מלון עם נחיתתו יאשים את המוטציה הבריטית. עם התפרצות הקורונה נקראנו להיפגש בקבוצות קטנות. אלו נקראו "קפסולה", שפירושה קופסה קטנה, אך בעברית יש לעשות שימוש במילה כמוסה - מן השורש כמ"ס (במשמעות הסתיר, כיסה). ההצעה להשתמש ב"כמוסה" לציון קפסולה אנושית לא השתרשה ובפועל רבים התנגדו לשימוש ב"קפסולות" בהקשר האנושי כיוון שזה מזכיר שימוש בתרופות. אגב, האקדמיה קבעה גם "כמוסות קפה" במקום "קפסולות קפה". סוגיה נוספת עלתה בכל הנוגע למי שמנהל את המערכה פרופ' אש ולפניו פרופ' גמזו. שניהם זכו לתפקיד פרויקטור הקורונה. את המילה "פרויקטור" המציאו כנראה בעברית כיוון שהמילה אינה משמשת באנגלית. כשמונה פרויקטור הקורונה פעלו יועצי הלשון בשידור להשריש צירוף עברי "ממונה הקורונה" וכדומה. עם זאת, קשה לומר שהחלופה העברית הצליחה לשרש את המילה הלועזית "פרויקטור". מושג נוסף שישראלים וכתבים אוהבים להשתמש בו הוא הפלצבו - חומר לא פעיל הניתן כתרופה במסגרת ניסויי החיסונים. החלופה העברית לכך שנראה שנשארה מאחור היא ְּתרּוַפת ֶּדֶמה ואיתה גם המילה "ֵאיְנּבֹו" (אין + בו). כך גם בכל נושא בדיקות הקורונה, למתחמים הגדולים שהוקמו לבדיקות קוראים בעברית מתחמי היבדק וסע, אך הישראלים, כך נראה, מתעקשים לעשות שימוש במונח הלועזי "דרייב־אין". החלופה "היבדק וסע" אמנם אומצה במגן דוד אדום, אולם בציבור הרחב נראה שעדיין רווח הצירוף הלועזי "דרייב־אין".