"זה כמו למות בעודך בחיים"
אחרי שנאלץ לבטל השנה את "פסטיבל מספרי סיפורים" בגלל הקורונה • • החליט יוסי אלפי לצלם אותו בלי קהל הפאנלים ישודרו בכאן 11 "זה נורא לראות שלאיש לא חשוב הדבר הכי חשוב בחייך", אומר אלפי
במארס האחרון יוסי אלפי )75( כבר סיים את ההכנות לקראת "פסטיבל מספרי סיפורים" שאמור היה לעלות באוקטובר, בחג הסוכות, כמדי שנה מזה 27 שנים. אלא שאז הגיעה הקורונה וסגרה את עולם התרבות. הפסטיבל נגנז.
לאחר כמה חודשי המתנה בציפייה שהאולמות ייפתחו מחדש, הבין אלפי שהבמה כרגע לא נראית באופק, והחליט לקיים פסטיבל מצולם בלי קהל. את התוצאה תוכלו לראות בכאן .11 כך, למשל, בשישי הקרוב, לקראת יום הרופא הבינלאומי (שיתקיים )11.1־ב ישודר פאנל שהיה בסימן הצדעה לרופאים עם פרופסור ציון חגי, יו"ר ההסתדרות הרפואית, פרופ' איתן פרידמן, פרופ' גליה רהב, ד"ר אחמד טיבי ועוד. פאנלים אחרים ישודרו בהמשך בכאן .11
"מדי שנה מגיעים קרוב ל־02 אלף איש ל'פסטיבל מספרי סיפורים'", מספר אלפי. "השנה התכוננו לחגוג את הפסטיבל ה־72 במספר. את ההכנות לפסטיבל עשיתי בהתרגשות. הרגשתי גיבור, ניצחתי את הסרטן. העבודה על הפסטיבל הלכה מאוד בקלות, ואז הכל התפוצץ לנו בפנים. יצאנו לחל"ת, ישבנו בבית וחיכינו. ביוני אמרו לנו 'יאללה, אתם יכולים להתחיל לעבוד'. ובאמת האמנו שעד אוקטובר יהיה בסדר. חזרנו לעבוד, ואז שוב, ב־51 ביוני, סגרו אותנו. ואז כבר החסויות התחילו ליפול". לדבריו, "יולי־אוגוסט היו חודשים עצובים. קיוויתי שאולי בכל זאת יקרה משהו שיאפשר את קיום הפסטיבל. באוקטובר, הבנו שצריך לחשב מסלול מחדש. חשבנו לעשות את הפסטיבל בזום, ובסוף החלטנו לעשות אותו בלי קהל ולצלם אותו. בחודש האחרון צילמנו בתיאטרון גבעתיים חלק מהפאנלים. הם יעלו גם בטלוויזיה בכאן 11 וגם ישודרו ברדיו ברשת ."'ב איך היה לצלם את הפסטיבל בלי קהל? "כמו בתיאטרון, צריך את הבוסט של הקהל, והיה קשה מאוד בלעדיו, אז דמיינו אותו. היה אישור רק לעשרה אנשים בקהל, אז היו חמישה צלמים וחמישה אנשי צוות וזהו. מבחינת התוצאה אני חושב שזה יצא יוצא מן הכלל, אבל אין מחיאות כפיים וצחוקים גדולים של הקהל. כשאתה מסיים את האירוע אתה לא במצב של היי אלא במצב של לואו, אבל אני מאמין שהפידבק מהקהל יגיע כשיצפו בתוכניות בטלוויזיה ויאזינו להן ברדיו".
כבר כמעט שנה שעולם התרבות מת. איך מתמודדים?
"תמיד חייתי בעולם הזה כאילו אף פעם לא אמות, אבל הקורונה הביאה אותי להבנה שאתה יכול למות בעודך בחייך, וזה הרבה יותר גרוע ממוות. אתה פתאום רואה שהדבר הכי חשוב בחייך בעצם לא חשוב לאף אחד כמעט. אני משתגע מזה, זה לא יכול להיות. אני עושה מופעים בזום ומופעים מצולמים, אבל זה לא זה. אני הולך לישון בלילה עם ריקנות איומה וקם בבוקר עם חרדה עצומה, ולא יודע את נפשי. אתה רוצה להגיד 'הלו, אנחנו כאן, לכל הרוחות, אנחנו תעשיית הנפש, תעשיית הרוח'".
לפחות אתה נהנה לראות את בנך גורי מפתיע בטלוויזיה בשני תפקידי דרמה נהדרים בסדרות "הטבח" ו"בלאקספייס".
"אני לא מופתע בכלל. אני הייתי הבמאי הראשון שלו במחזמר 'המלך ואני'. כבר אז, כשחזרתי הביתה מהחזרות, אמרתי לאשתי 'יש לנו פה מאסטר בבית, הביאי בחשבון שתצטרכי להצדיע לו'. תודה לאל, שלושת הילדים שלי אנשים טובים מאוד, כל אחד בתחומו".