אל תיתנו להם תיקים

בתחילת השבוע הוגש לבית המשפט מסמך הנושא את הכותרת "כתב אישום מתוקן" כנגד ראש הממשלה בנימין נתניהו. אסור לאבד את התמונה הגדולה. אנו רגילים לראות את תיקי נתניהו כרדיפת פוליטיקאים, ויש שיאמרו, פוליטיקאים מן הימין. אבל אסור לשכוח: בין הנאשמים כאן נמצאים גם בעלים ומו"לים של שני כלי תקשורת. אלוביץ' ומוזס.

התזה שהפרקליטות מנסה למכור לנו בתיק 4000 היא שהיו יחסי תן וקח בין נתניהו לבין אלוביץ'. נתניהו קיבל היענות לדרישותיו התקשורתיות מאתר וואלה ובתמורה העניק נתניהו לאלוביץ' הטבות רגולטוריות בסכומי עתק.

מקריאת כתב האישום המתוקן ופירוט הפניות שנעשו מנתניהו ומסביבתו לאתר וואלה ולאלוביץ', קשה לומר שהסיפור הזה מחזיק מים. אם בעל השליטה בוואלה קיבל הטבות בשווי מיליארדים מנתניהו, קשה להבין מדוע בכלל יהיה צורך בפנייה לתיקון הסיקור העוין מלכתחילה. כיצד קרה שכלי התקשורת שבשליטת אלוביץ' העלה אייטמים כה רבים העוינים את נתניהו ואת משפחתו, המגמדים את פעולותיו ומעצימים את יריביו הפוליטיים?

הפגמים הללו היו גם בכתב האישום בגרסתו הישנה. ההוראה לפרקליטות לפרט את כל המקרים שבידה רק תרמה לחידוד הנקודה הזו והוסיפה אנקדוטות מביכות עד משעשעות. כך למשל, למדנו שבקשה לפרסם את דברי רובי ריבלין על בית המשפט העליון נחשבת כסיקור אוהד לנתניהו, כמו גם שכתבה לבקשת ראש מערך ההסברה הלאומי על ביקורו של ראש ממשלת יפן בישראל, היא "מתן בסתר" לראש הממשלה.

צלילה אל תוך כתב האישום המתוקן מראה שהפרקליטות נופלת בתמונה הגדולה, אך גם מפספסת בפרטים. למרות ההוראה הברורה של בית המשפט לתקן סעיפים ספציפיים, חלקם לא תוקנו כלל. הוראה של בית משפט על תיקון כתב אישום אינה אירוע המתרחש כל יום. השופטים כתבו בהחלטתם שלפרקליטות נתון שיקול דעת רחב בניסוח כתב האישום ו"בדרך כלל לא יתערב בית המשפט בשיקול הדעת של המאשימה אלא במקרים נדירים".

העובדה שעשרות "מקרים נדירים" שכאלה התקבצו להם לתוך כתב אישום כנגד ראש ממשלה מכהן היתה אמורה להוביל את הפרקליטות לבדק בית רציני ביותר. ההתעלמות מהוראות בית המשפט, מלבד עזות המצח הבלתי רגילה, מעידה שבדק הבית כלל לא נעשה. גם דרישת בית המשפט להפרדה בין נתניהו לבני משפחתו לא בוצעה על ידי הפרקליטות.

כתב האישום המתוקן מונה 315 אירועים שונים שבהם התבקשו או בוצעו שינויים באופן הסיקור של נתניהו ובני משפחתו. מקריאת המקרים עולה שרובם המוחלט הם בקשות יומיומיות ובנאליות לסיקור פעילותו של פוליטיקאי. בממוצע שנתי מדובר על פעם עד פעמיים בשבוע.

כתב האישום המתוקן הוא מקרה בוטה וחמור של "הפללת הפוליטיקה". אם תתקבל התזה של הפרקליטות, כל איש ציבור יכול בהחלטה שרירותית של מישהו בפרקליטות, לעמוד לדין פלילי על שוחד. כל כתב יעיד שהוא מקבל ממושאי סיקורו פניות רבות בשבוע, לתיקון, לחידוד או לפרגון. זו דרכה של פוליטיקה. זו דרכה של תקשורת. כך פועלים גם בפרקליטות ובבתי המשפט, שביקשו להסיר כתבות לא מחמיאות על שופטים או שיפצו ערכים בוויקיפדיה.

במקום שבו ניתן לייצר עבירה פלילית, יש מאין, על התנהלות נורמטיבית של אנשי ציבור, כל המערכת הציבורית, כמו גם העיתונות החופשית, תהיה בת ערובה של הפרקליטות ושל בתי המשפט. מוקדם לקבוע כיצד יסתיימו תיקי האלפים, אבל ניתן לומר בוודאות שההליכים הללו מסוכנים לדמוקרטיה הישראלית.

ייתכן שבעיני מי שכונו על ידי נשיאנו, רובי ריבלין, "כנופיית שלטון החוק" (ואני מקווה שבציטוט הזה איני מעניק סיקור אוהד חלילה לנתניהו), המציאות האורווליאנית הזו, של פוליטיקאים מפוחדים וכנועים ותקשורת צייתנית היא חלום ומשאת נפש. בעיניי, מדובר בסיוט ובחלום בלהות. אל תיתנו להם תיקים!

במקום שבו ניתן לייצר עבירה פלילית על התנהלות נורמטיבית של אנשי ציבור, יהפכו המערכת הציבורית והעיתונות החופשית לבנות ערובה של הפרקליטות ובתי המשפט