קאמבק בקבוצת סיכון
"זהו זה!" - סיום עונה, כאן ,11 חמישי 21:15 )ש.ח. שישי (13:30
לעיתים, כצופי טלוויזיה, יש רגעים שגורמים לנו לנוע בחו סר נוחות. "זהו זה!" מספקת רגעים שכאלה מדי פעם, וזה מעקצץ בלב. הקאמבק המפואר של החמישייה נראה לפעמים כמו מפגש של בומרים בערב בינגו ותחפושות, שיצא משליטה באיזו אכס ניית דיור מוגן.
"זהו זה!" בגרסת התאגיד סיימה בסוף השבוע את עונתה השנייה, ועם כל הקושי שבדבר, אי אפשר שלא לרדת עליה. היא תוכנית כל כך אייקונית, פורצת דרך ומחוללת השראות ומגמות, שלכתוב עליה ביקורת שלילית זה להעביר ביקורת ספרותית על התנ"ך או לקטול את שייקספיר.
היא נוסדה בחינוכית ב ,1978 כתוכנית נוער שנועדה להעביר בכיף את החופש הגדול. באייטיז התגבשה לכדי קומדיה משפחתית עם עלילה מתוסרטת, שחפרה בהווי החיים בישראל של אותן שנים. פרקים על חברת חשמל, ריקודי עם, מפלס הכנרת, הסרט הערבי וכ דומה הזניקו אותה למעמד כזה שעזר לה להצחיק ולהרגיע במלחמת המפרץ של ,'91 וקיבע את "זהו זה!" בפנתיאון התרבות בארץ. אולם הסיבוב הקודם הסתיים בצורה עגומה. "זהו זה!" עברה לקונספט של מערכונים, דעכה בפריים טיים של ערוץ 2 ונפלטה מלוח השידו רים. 22 שנה אחרי הכישלון ההוא, הם חזרו בגרסה מתאמצת מדי.
בערך 40 פרקים שודרו, אך התוכנית לא מתרוממת והפוטנציאל מתמוסס. למרות הכישרונות האייקוניים והחיבור הייחודי ביניהם, זה לא עובר חלק. את ההנאה מהנוסטלגיה עברנו מזמן, לכן בעונה השנייה "זהו זה!" כבר היתה חייבת לפרוח ולספק קבלות. קבלות משמע להיהפך ויראליים. בתום שתי עונות, קשה לומר שזה קרה. היה מערכון וולגרי על שרי ממשלה ששבר את הרשת, וכמה קטעים שבלטו יותר )למשל, העם מתפטר(, אבל ההצלחה הנוכחית מסתכמת רק בפלייליסט נהדר של גרסאות כיסוי לשירים.
כי "זהו זה!" אף פעם לא הצליחה כתוכנית סאטירה פוליטית. זו לא נקודת החוזק שלה. לפיכך, בשנת 2021 עם התחפושות המחופפות, הפאות המבולגנות, המשחק הקליל, המערכונים הלא אפויים והר עיונות הנדושים, התוצאה לפעמים יוצאת פאתטית. נכון, מדי פעם קופצות בדיחה קורעת, דמות מבטיחה או סאטירה עוקצנית, והקטעים של החבורה שוברת את הקיר הרביעי ומגלמת את עצמה מצליחים לייצר ערך מוסף עדכני למערכונים הבינוניים, אבל זה לא מספיק.
אולי הכל עניין של גיל, או התעקשות לשמור על מסגרת מערכוני אולפן - לוקיישן אחד, תפאורה מצומצמת והצגה באופן הכי תיאטרלי שאפשר. תוכניות מערכונים התפתחו בעשורים האחרונים, אבל "זהו זה!" מתעקשת להישאר נוסטלגית. נוח לה להיקבר בערוץ ,1 לשדר וייב של פנסיונרים, להתאבסס על סאטירה פוליטית ולעשות טל וויזיה מפעם שתייצר רגשות בקרב קבוצות בסיכון. היא לא מדברת לצעירים ולא מנסה לספק חוויה משפחתית שתבנה מורשת שתע בור מדור לדור. וחבל, כי היה פוטנציאל שזה יקרה בחסות הקורונה.
"זהו זה!" לא הצליחה לחזור ולהיות התוכנית שחייבים לצפות בה, ואז שוב למחרת בשידור החוזר באחת ושלושים. עשרות קטעים אקטואליים, בדיחות סבירות ואמירות חשובות, ועדיין רוב האזרחים לא מודעים לכך שזה משודר בטלוויזיה בכל שבוע.
לכן זה מבאס. כי זה "זהו זה!", ולא אחרת. התוכנית הזאת חייבת להיות גדולה מהחיים, להזכיר ל"ארץ נהדרת" מאיפה הכל הת חיל, לעשות לקורונה את מה שעשתה למלחמת המפרץ. אלה היו השאיפות המוצהרות. אז זהו זה? זה באמת הסוף? לא בהכרח. יש לשאוף מלוא חזה, ולזכור שאם תרצה, גם אתה תוכל לשנות את סוף המחזה ב"זהו זה!"