כשמסגרת חינוכית היא גם בית
סגירת מערכת החינוך והחזרה ללמידה מרחוק צפויות לנתק מאות אלפי תלמידים מבית הספר, שעבורם היה גם בית רגשי ומרחב הגנה, בעיקר עבור נוער בסיכון. החזרה ללמידה מרחוק לא רק תחריף את הפער הדיגיטלי והלימודי שעליו התרענו בצוותי המומחים של המשבר כבר בסגר הראשון, אלא שהיא גם תנתק מאות אלפי תלמידים ממפעל ההזנה, מחברויות וממרחב שמשמש עבורם הגנה מסביבה ביתית אלימה.
דו"חות שונים, כמו זה של איגוד הרופאים בישראל משנת ,2020 מראים כי סגירת מערכת החינוך פוג עת בפן הרגשי והחברתי של התלמידים ומעצימה את תחושת הבדידות והניכור, בעיקר בקרב אוכלוסיות בסיכון. דו"חות נוספים מלמדים שבזמן הסגרים והל מידה מרחוק חלה עלייה משמעותית בשיעור בני הנו ער המצויים בסיכון. דו"ח של עמותת עלם מצביע על עלייה בשכיחותם של מצבי סיכון, כגון בדידות, דיכאון, חרדה, שתיית אלכוהול, שימוש בסמים, אלימות פיזית, מילולית ומינית ופגיעות עצמיות בחודשים ספטמבר נובמבר 2020 בהשוואה ליוני-אוגוסט 2020 - החודשים שבהם חזרו התלמידים ללמידה מרחוק. בזמן הסגרים חלה עלייה משמעותית בשיעור בני הנוער בסיכון ובשכיחותם של מצבי סיכון כמו בדידות, דיכאון ואלימות. האם משרד החינוך למד לקח מהסגרים הקודמים?
נייר עמדה שהכין מכון ברוקדייל הצביע כי השי רות הייעוצי חינוכי של משרד החינוך דיווח על קבלה של יותר מ 50 אלף פניות בעקבות מצוקה רגשית של ילדים. מפעל ההזנה שבו תלויים 400 אלף ילדים המ גיעים ממשפחות קשות יום, ומושבת בכל פעם שמ ערכת החינוך סגורה, משליך ילדים אלה לרעב ובכך יגדיל את תת הביטחון התזונתי שלהם. ילדים רעבים החווים מצוקות רגשיות לא יהיו פנויים ללמידה מר חוק. ממחקרם של ברוק ופרקש (2020) עולה כי 62% מהילדים העידו כי אינם מצליחים ללמוד מן הבית, ו 72% מן הילדים העידו כי אינם מרגישים שהמורים מתעניינים בהם בתקופה זו. התוצאה של נתק רגשי זה היא הנשירה וההיפלטות לשוק העבודה של חלק מבני הנוער. דו"ח של עמותת עלם מראה כי 16% מהתלמידים בחינוך הממלכתי נשרו מבית הספר, וכמוהם 26% מבני הנוער במסגרות החינוכיות החרדיות. נתונים על נשירה סמויה של תלמידים ממסגרות נוספות טרם נאספו על ידי משרד החינוך או הרשויות.
כך למעשה, ללא חשיבה מושכלת וללא קריאת המפה החינוכית רגשית חברתית, משליכה המדינה ילדים שכבר מצויים בסיכון אל חיקן של משפחות שפעמים רבות מהוות סיכון עבורם, ובו בזמן מייצרת אוכלוסיות נוספות בסיכון דרך אלו שנפלטו וממשיכים להיפלט מהמערכת אל מציאות שבה סיכוייהם להידרדר לעב ריינות ולפשיעה גדלים. האם מערכת החינוך לא חו שבת שהיא צריכה לתת מענה רגשי ונפשי עבור אותם תלמידים שאינם מוגנים בבתיהם? האם משרד החינוך למד איזשהו לקח מהסגרים הקודמים?
הפתרון קיים: תעדוף מערכת החינוך ומוריה באמ צעות מתן חיסונים. בכך ניתן יהיה לפתוח את שערי בית הספר לכל. אולם מערכת החינוך מעולם לא היתה בראש מעייניה של הממשלה הנוכחית, ממשלה שה תפרקה על סף בחירות, ואת האוכלוסייה השקופה הזו נציגי הממשלה בוודאי לא יבקרו על מנת להבטיח את קולותיהם.