שקט, כאן לומדים
הירידה במספרים של דני אבדיה לא מצדיקה את ההיסטריה במחוזותינו, כי האמת היא שמצבו טוב משניתן היה לקוות כשנבחר בדראפט ● עם שני כוכבים שמסרבים לשחרר את הכדור, ומאמן שמתקשה לשלוט בקבוצה, כל שנותר לרוקי הישראלי לעשות זה להמשיך להשתפר עד שוושינגטון תלמד להסתדר
אוגוסט .2020 על השולחן של מתן סימנטוב, סוכנו של דני אבדיה, נוחת מברק מהאן.בי.אי: "הדראפט בוטל בגלל המגיפה. אנחנו משבצים רוקיז לקבוצות. אבדיה מתוכנן לפתוח בח מישייה בכל משחק, לשחק 24 דקות בממוצע, עם מספרי פתיחת עונה של 6 נק', 4 ריב' ו 2 אס' למשחק, ו 45 אחוז מהשלוש. אם אתם מעוניינים - תחתמו לנו פה". חתמו? בשמחה חתמו.
ובחזרה להווה. למרות מדד החרדה ההיסטרי שמונפק על ידי רוב השדרים, הפרשנים ואוהדי הכדורסל המתייחסים ל"ילד של כולנו" - מצבו של דני טוב. אולי לא מצוין, אבל אסור להתחזר. הוא רוקי שפותח בחמישייה, מקבל הרבה דקות, מראה בגרות והבנת משחק עמו קה, אהוב על ידי השחקנים ומוערך על ידי המועדון.
בשלושת המשחקים האחרונים אכן ניכרת ירידה במספרים, אבל זה אופייני בשנת טירונות שהיא תמיד הפכפכה, בוודאי בעונת קורונה מלאה שינויים ומצבים לא צפויים. והעניין העיקרי הוא שרוב המרכיבים להצלחתו של אבדיה אינם נמצאים בידיו.
התקפה עלובה והגנה חדירה
ראשית, דראפט האן.בי.אי הוא סוג של מלכוד .22 ככל שאתה טוב יותר, כך אתה מקבל יותר כסף, אבל גורלך נקבע על ידי אחרים. זהו אחד המנגנו נים ששומרים על התחרותיות בליגה, וצריך שם הרבה מזל. ראו את זאיון וויליאמסון, שנאבק על יוקרתו ועל עתידו בביצות של לואיזיאנה. אני מניח שלו היה יכול, אבדיה וצוותו לא היו בוחרים דווקא בוושינגטון. מובן שלאחר הבחירה אתה מחפש ומוצא את נקודות האור. גישה חיובית היא הבסיס.
שנית, הוויזארדס בנויים על שני אשפים, כוכבי על שצריכים כדור בידיהם כל הזמן ומשאירים רק שרי די הזדמנויות לאחרים. ובגלל המש חק הסוליסטי של בראדלי ביל וראסל ווסטברוק, שלאחרונה הפך ממש קשה לצפייה, גם השחקנים האחרים ממהרים לזרוק כשהכדור בידיהם. כך וושינג טון היא הקבוצה עם מספר הפוזשנים (PACE) הגבוה בליגה, אבל זו התקפה עלובה שמגובה בהגנה חדירה, ולהלן המאזן החלש ,7:2) נכון לאתמול(.
גם העמדה של אבדיה לא משפרת את סיכוייו לראות כדורים רבים כרגע. בקבוצה עם שני גארדים דומיננטיים המשחק לא מתחיל אצל הפורוורדים, והתרגילים - אם יש כאלה - לא בנויים עבורם )מיעוטם עבור רוי האצ'ימורה בצבע(. בכדורסל של 14 שניות יש זמן אולי לשלוש מסירות עד מהלך תוקפני לסל, ודני גם לא נקרא לחסום פיק אנד רול, כי לרוב זה לא ייצור מיס מאצ', וכך הוא נותר בפינה ומחכה לכדור שאולי ייצא לשלשה.
לשמור על המשחק החכם
אבל מעל הכל, זה עניין של מאמן. בסרט "מאניבול" טוען המאמן ארט האווי בפני הג'נרל מנג'ר בילי בין, שאינו יכול לאמן את הקבוצה תחת חוזה לשנה אחת: "זה לא מראה על הרבה אמון". סקוט ברוקס נכנס לעונה האחרונה בחוזה חמש השנים שלו, עם עננה מעל עתידו. איש כדורסל חכם, שהביא את אוקלהומה סיטי עם דוראנט, ווסטברוק והארדן לסדרת הגמר ב 2012 )איך לא לקחו אליפות? לברון(.
אבל אלו זמנים אחרים, והשחקנים הם הכוח הדומיננטי בליגה, ויש הרגשה שכרגע לפחות, בעונה האחרונה שלו בחוזה, ברוקס חלש משני הכוכבים שלו, ולא מצליח לכפות כדורסל קבוצתי על האגו שלהם.
אז מה כן תלוי באבדיה? קודם כל להיות על המגרש. קבוצה צריכה שחקן אחד בחמישייה שישלים את האחרים, שיהיה אופציה אחרונה בהתקפה, שי שמור בשביל אחרים. דני עושה את זה מצוין, ותוך כדי לומד את הליגה, את סוג המשחק שבה, את השחקנים.
במקביל, לשפר את החולשות, שהן קליעה בתנועה ומתוך כדרור. אחרי ריבאונד, במקום למסור, להוביל את ההתקפה וגם לסיים באסיסט. ולנוע הרבה ללא כדור, חיתוכים לצבע, ריבאונד התקפה, לייצר לעצמו עוד הזדמנויות לקלוע. אבל אין מה להילחץ, ואין מה להתפרע ולצאת מהפאסון. צריך לשמור על הכדורסל החכם והמסודר, לא להיגרר לבלא גן. כשזה יסתדר, הוא יפרח. ועד אז, שקט, לומדים.