המטרה: להרוויח זמן עד שכולם יחוסנו

סיפורים המגיעים מאנגליה ולוס אנג'לס מפחידים. אנשים שפונים לבתי החולים שם לא נענים, ללא קשר לבעיה שלהם - קורונה או לא. למזלנו, אנחנו בישראל לא נמצאים במצב זה, כרגע. למרות שה כותרות בתקשורת לגבי תפקוד בתי החולים שלנו מבלבלות את הצי בור, הדיווחים מהשטח לא מתארים קריסה. אך אם המצב יימשך - ייתכן שנגיע לכך. התיאורים של רופאים ואנשי צוות בתקשורת כן צריכים להדאיג אותנו מאוד, ואחת ממטרות הסגר הנוכחי היא לדאוג לכך שבתי החולים לא יידרדרו עוד.

יש מספר רב של גורמים הקובעים את יכולת התפקוד של בתי החולים. הגורם הראשון שמוזכר הרבה, הוא מספר המיטות שבהן ניתן להשכיב מטופלים כדי לטפל בהם. הסיפורים על "הזקנה במסדרון" בחורפים הקודמים תלוי במספר המיטות בבית החולים. ברגע שמספר החולים המאושפזים עולה על מספר המיטות, לא נשאר מקום פיזי להשכיב את החולים ומשאירים את החולה שוכב במסדרון, במקרה הטוב אם יש מיטה.

אך יש עוד גורמים חשובים הקובעים את יכולת בית החולים לתת טיפול, והמרכזי הוא מספר אנשי הצוות הרפואי היכולים לטפל בחולים ביחס למספר המיטות או החולים המאושפזים. בגל התחלואה הנוכחי ישנן כמה בעיות הפוגעות במספר אנשי הצוות היכולים לטפל בחולים. ככל שמספר המאומתים עולה באופן כללי, מספר גדול יותר של הצוות הרפואי נמצא בבידוד. בידוד זה מוריד את הרופאים והאחיות ממצבת כוח האדם, וחבריהם צריכים להחליף אותם במשמרות.

חוסר כרוני כזה בעובדים גורם לשחיקה בעובדים שנשארו במערכת. אחיות ורופאים מדווחים שהם עובדים ללא סופי שבוע זה זמן. לא ניתן להמשיך כך זמן רב ולצפות שהצוותים הרפואיים יסחבו על גבם את המשך התפקוד של מערכת הבריאות.

במקביל, הצוותים הרפואיים שעובדים כבר ממארס ,2020 שחוקים. העבודה בתנאים הנדרשים למניעת הדבקה היא קשה ושוחקת. כמה עוד הם יכולים להמשיך כך? אני לא בטוחה שארצה שאחות או רופא שחוק ועייף יטפלו בי או במישהו מבני משפחתי, אם יהיה צורך בכך.

בנוסף, בתי חולים משנים את כל המערך הארגוני שלהם, ומרחיבים את המחלקות המטפלות בחולי קורונה. הרחבה זו היא על חשבון טיפול בחולים אחרים. מה קורה לחולים שטופלו קודם במחלקות אלו? ברור לכם שחולים אחרים נפגעים כאשר המערכת עוברת לטפל בעיקר בחולי קו רונה. אמנם המערכת לא קורסת וכל אחד היום יקבל טיפול, אך הטיפול במחלות אחרות נפגע קשות.

חוסר בצוות רפואי מיומן, בכמות ובאיכות הדרושים ומספר חולים שייתכן שיעלה אם לא נעשה שום דבר היום, יכולים להביא למצב שבו הציבור לא יקבל טיפול רפואי טוב. הסיכוי היחיד שלנו לצאת מהבוץ כרגע הוא דחיית התחלואה והמתנה שכל הציבור בסיכון יחוסן. אז נוכל להירגע ולצאת מהסגר ולחזור להרגלים הקודמים שלנו. יש אור בקצה המנהרה וזה לא רחוק, אז עוד קצת סבלנות, והמשיכו ללכת להתחסן. התועלת בחיסון עולה לאין ערוך על נזקי הקורונה.

צילום: קוקו חיסוני הפעימה השנייה בביה"ח איכילוב, אתמול