צניחה תלולה באמון הציבור בבג"ץ: 42% בלבד
דו"ח של המכון הישראלי לדמוקרטיה מגלה: אמון הציבור במשטרה ירד ל־%14 ● רק 17% מהציבור חושבים שיש בישראל סולידריות חברתית ● הנשיא ריבלין: "תמרור אזהרה למקבלי ההחלטות"
מדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2020 הוגש לנשיא המדינה ראובן ריבלין מידי נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, יוחנן פלסנר ופרופ' תמר הרמן, מנהלת מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון. הסקר נערך בסוף אוקטובר ונתוניו מצטרפים לסקר שהתקיים בחודש יוני. ההחלטה לבצע שוב את הסקר התקבלה נוכח ההשפעות הנרחבות של משבר הקורונה על החברה הישראלית.
הסקר בחן את מערכת היחסים בין חרדים ללא חרדים, בין יהודים לערמ בים, בין הציבור לממשלה ובין הצימ בור למשטרה. בכל אחת ממערכות יחסים אלה יש החמרה בין שתי הממ דידות. מהמדד עולה כי ישנה היחלמ שות בהערכת הסולידריות החברתית: שיעור המעריכים כי בישראל מתמ קיימת סולידריות חברתית רבה עמד באוקטובר 2020 על 17% בלבד, הממ דידה הנמוכה ביותר בעשור האחרון.
באשר למוסדות המדינה, הנתונים מצביעים על צניחה באמון הציבור ברוב המוסדות בהשוואה לשנים קומ דמות. בקרב הציבור היהודי, צה"ל נמצא כרגיל בראש רשימת המוסדות מבחינת רמת אמון הציבור, אבל גם כאן חלה ירידה משמעותית, ממ%09 אשתקד למ%18 אמון באוקטובר, והוא הנמוך ביותר מאז .2008 כמו בכל שנה, גם השנה נמצא נשיא המדימ נה עם אחוזי האמון הגבוהים ביותר אחרי צה"ל, אבל הסקר מראה כי האמון שהציבור היהודי נותן בו יורד ממ%17 אשתקד למ%36 ביוני ולמ%65 באוקטובר. ירידה משמעותית נרשמ מה גם באמון בבית המשפט העליון, ממ%25 ביוני למ%24 באוקטובר. מעט אחריו, המשטרה )41%( והתקשורת )32%( באוקטובר. סוגרות את הרמ שימה: הממשלה ,)25%( הכנסת - שהאמון בה צנח למ%12 והמפלגות – שהאמון בהן ירד .14%מל גם השנה, בדומה לשנים קודמות, רוב הציבור הישראלי )58%( מעריך כי הנהגת המדינה היא מושחתת.
"שפל עולמי"
לדברי הנשיא ריבלין: "מדד הדמ מוקרטיה העולמי נמצא בשפל שלא נראה כמותו מאז ימי מלחמת העולם השנייה. מדינות דמוקרטיות רבות, ואנו בתוכן, מתמודדות עם משבמ רים חברתיים ופוליטיים מורכבים, ואתגרים אלה הלכו והתעצמו, כמובן, בחסות המשבר הבריאותי, הכלכלי והחברתי שעדיין מצוי בעינו. השמ נתיים האחרונות, שהיו כמו מערמ כת בחירות שאין לה סוף, שחקו עוד ועוד את האמון של האזרחים במוסמ דות השלטון והחוק.
"אני קורא מכאן למנהיגי הציבור – לחברי הכנסת, לראשי המפלגות, לראשי הערים ולמנהיגים הרוחניים. אסור לנו שהתמונות הקשות מגבעת הקפיטול יהיו קדימון לאשר יתרחש ברחובות ירושלים בחודשים הקרובים מערמ בצל הנחיות החירום, בצל כת הבחירות הרביעית, בצל ההפמ גנות מול מעון ראש הממשלה, בצל המשפט הפלילי המתנהל נגד ראש ממשלת ישראל. אם נוסיף לעסוק בפלגנות, בעימותים, בהנצחת השבר בינינו, אנחנו עלולים למצוא את עצמ מנו מוסיפים לדשדש בבוץ הפוליטי, שמונע מהחברה הישראלית להתקדם הלאה. שיקום אמון הציבור בכנסת ובמפלגות, ובכל מוסדות המדינה, יצטרך לעמוד בראש מעייניהם של נבחרי הציבור לא רק לאחר הבחירות לכנסת, בחודש מארס הקרוב, אלא החל ממחר בבוקר".
נשיא המכון, יוחנן פלסנר, הוסיף: "הנתונים השנה נותנים ביטוי לעומק המשבר החברתי ולתחושות הקשות בציבור, ומהווים תמרור אזהרה בוהק למקבלי ההחלטות. המשבר חשף ואף תרם להעמקת השסעים בחברה הישמ ראלית. אם בשעת משבר ביטחוני התרגלנו לתגובות שהתאפיינו בחימ זוק הסולידריות והערבות ההדדית, הרי שמשבר הקורונה הצליח לפורר את הלכידות הלאומית שלנו".