כדי שהשינוי הזה יהיה יותר מ"טרנד"
אחד ה"טרנדים" המסתמנים והמסקרנים של בחירות 2021 הוא "רכש" מועמדים ערבים על ידי מפלגות ציוניות. בולטות במיוחד במגמה הזו הן המפלגות הימניות, ואין ספק שמדובר ברגע חשוב: גם אם המניע הוא תועלתני, העובדה היא שמפלגות מרגישות שאינן יכולות להתייצב לבחירות ללא מועמדים שיאותתו על הכרה בחשיבותם ובהשפעתם של אזרחי ישראל הערבים. התקווה הגדולה היא שהדבר יתורגם גם לעניין כן ואמיתי באתגרים הבוערים של החברה הערבית, כמו מיגור הפשיעה והאלימות והפיתוח הכלכלי.
דפוס "ליהוקם" של מועמדים ערבים מזכיר לא מעט את מאמצי מפ לגות השמאל, לפני עשורים רבים, למשוך קולות של מצביעים ערבים. ההצלחה האלקטורלית הניבה מנדטים לא מבוטלים למפלגת העבודה לדורותיה, אבל מעולם לא נוצרה שותפות יהודית ערבית אמיתית, ולא עונתית. באותם ימים המצביעים הערבים, שחששו מהמשטר הצבאי או טרם התאוששו ממנו תודעתית, נתנו את קולם לממסד, לעיתים באופן חמולתי, כחלק מיחסי תן וקח עם השלטון וללא רצון להשתלבות אזרחית מלאה. המציאות כיום שונה. מאז הסכמי אוסלו ברור לרבים שאזרחותם העתידית לא תהיה פלשתינית, ועליהם להיאבק על זכויותיהם האזרחיות במדינת ישראל. השתתפות מהוססת ברסיסי מפלגות הפכה עם העלאת אחוז החסימה להשתתפות נלהבת ולתמיכה המונית ברשימה המשותפת.
על פי הסקרים, עשרות אלפי בוחרים ערבים מתכוונים הפעם להצביע למפלגות ציוניות, והדבר מדיר שינה מעיניהם של ראשי המפלגות הע רביות, הקוראים לבלום את הסחף. ספק אם יצליחו בכך, בראש ובראשונה בשל אכזבת המצביעים הערבים מהישגי הרשימה המשותפת ומסכסוכיה. מגמה זו אינה כרוכה בהזדהות אידיאולוגית, אך היא גם לא צריכה להיות מוסברת כהצבעת מחאה נגד הרשימה המשותפת. מדובר על שאיפה פר גמטית להשפיע באופן ישיר ככל האפשר על מרכזי העוצמה הפוליטיים. במילים אחרות, הרציונל המתגבש הוא: מדוע להצביע למפלגה כמו הר שימה המשותפת, שמצהירה מראש שהיא תהיה באופוזיציה ומחוץ לכל קואליציה כלשהי, כאשר אפשר להשפיע ולהצביע למפלגה שתשתלב בקואליציה, ואולי אפילו למפלגת השלטון?
אותו רציונל עשוי להתפתח בהמשך גם למעורבות גוברת במוסדות המפלגות. קבוצות אזרחים, אלפים או עשרות אלפים, שיתפקדו למפלגות מרכזיות, יוכלו להשפיע ישירות על רשימות המועמדים ולקדם מועמד מטעמן - ללא צורך או תלות בליהוקים ובשריונים. נכון, פריימריז לא יתקיימו במערכת הבחירות הנוכחית בשל הגבלות הקורונה, אבל ייתכן מאוד שאפשרות עתידית להשפיע מבפנים ולקחת חלק פעיל בשותפות פוליטית פנים מפלגתית תהפוך למוקד משיכה משמעותי. כך או אחרת, דומה שהפוליטיקה הערבית בישראל בשלה למפנה עמוק.