איש של עשייה אמיתית - ולא למטרות יח"צ
רבות נכתב בימים האחרונים על הישגיו של שלדון אדלסון, ואני רוצה לחלוק איתכם את הצד האישי יותר, הצד שראיתי כחבר. הכרתי את שלדון לפני כעשר שנים, כשאירח אותי במשרדו לצד קבוצת אנשי עסקים יהודים. לאחר כמה שנים נפגשנו שוב, כששנינו קיבלנו חברות כבוד לאחווה יהודית. זמן קצר לאחר מכן נפגשנו שוב דרך הפעילות הפילנתרופית שלי ושל דורית אשתי. היה לנו הכבוד לפגוש את מרים ושלדון באירוע של ה ,IAC ארגון הקהילה הישראלית אמרי קנית, כשעמדתי בראשו. מייד נוצר בינינו חיבור מיוחד שקשה להסביר אותו. מה שהרשים אותי בפגישה עם אחד הזוגות העשירים והמשפיעים בעולם לא היה עושרם או השפעתם, אלא הפשטות, הענווה, החזון והנ דיבות האינסופית שלהם.
ככל שהכרתי את שלדון, כך הערצתי ואהבתי אותו יותר. הוא תמיד עשה את מה שהאמין בו ותמיד האמין בכל מה שעשה. לא עניין אותו מה אנשים חושבים עליו והוא לא חיפש הכרה או פרסום. הוא לבטח לא היה פוליטיקלי קורקט, כי הוא היה אמיתי. פעם שאלתי אותו למה אין לו יחצ"ן שמייצג אותו, כמו רוב האנשים במעמדו, והוא ענה שהעשייה והנתינה שלו לא נועדו למטרות יחסי ציבור; הוא עושה את מה שצריך ונכון לעשות.
הוא היה חד מאוד, וראה את מה שרוב האנשים לא מסוגלים אפילו לדמיין. זה נכון גם בעסקים וגם בפילנתרופיה. הוא היה איש שראה את התמונה הגדולה, אבל באותו זמן גם ראה והבין את הפרטים הקטנים. הוא היה איש של אנשים ותמיד כיבד כל אחד, לא משנה מי הוא היה. בכל מקום שבו הוא היה אנשים ביקשו לשוחח או להצטלם עימו, והוא דיבר עם כולם והצטלם עם כולם בשמחה, גם אם היה מדובר בעשרות ולפעמים במאות אנשים במהלך ערב אחד. הוא היה איש משפחה שאהב את משפחתו ותמיד דאג לה, והזוגיות שלו עם מרים עוררה השראה בלתי רגילה. אף על פי שהם יכלו תמיד לבלות ולטייל עם עשירים ושועי העולם, תמיד העדיפו את חבריהם, את הפשטות, את מה שאמיתי.
בשעות הרבות שבהן ביליתי עם שלדון למדתי להיות איש עסקים יותר טוב, פילנתרופ יותר טוב ובעיקר אדם יותר טוב. הוא היה מורה דרך, מנטור ומקור השראה. הוא היה החבר הטוב שתמיד חלמת שיהיה לך. ביום שישי האחרון לרגע אחד עמדתי להתקשר כדי לאחל לו שבת שלום, כמו שהיינו עושים בכל ערב שבת, לא משנה באיזה קצה של העולם היינו באותו רגע.
אני כבר מתגעגע לעשן איתך סיגר בערב, מתגעגע לשיחות היומיות שלנו, מתגעגע לטייל איתך ולשתות קפוצ'ינו בפיאצה, מתגעגע לפגוש איתך את משתתפי "תגלית" ולשמוע איך הם מספרים לך שחייהם הש תנו. מתגעגע לספר לך על מה שעובר עלי ולקבל ממך עצה. מתגעגע אליך כחבר, ולא מצליח להבין שלא ניפגש שוב. חשבתי שתחיה לנצח, כי היית גדול מהחיים.