עד הגופה הבאה
בחשכת הלילה: המצוד אחר רוצח סדרתי, נטפליקס ההחלטה לא להראות את הרוצח ולא לדבר עליו בחלק הארי של הסרט היא החלטה אומללה: חייהם של הבלשים הם סופר משעממים, ולעומתם הרוצח טיפוס מעניין
ענקית הסטרימינג נטפליקס הצליחה מאוד בשנים האחרונות, בעיקר מכיוון שהיתה פורצת דרך באופן שבו אנשים צופים בתכנים. עם הזמן זה לא היה רק ה"איך" אלא גם ה"מה" - ההשקעה בתוכן הביאה באזז מתמשך ומשכה אליה צופים רבים.
אחד הז'אנרים שהפכו פופולריים מאוד בנטפליקס הוא הפשע האמיתי. נטפליקס אולי לא היתה הראשונה שהביאה את סדרות הדוקו האלה, אבל היא היתה זאת שנתנה במה לכמות גדולה מאוד של סדרות מהז'אנר, מה שהפך אותו למבוקש יותר.
"רצח אמריקני: המשפחה בבית הסמוך", "לעשות רוצח", "אל תתעסקו עם חתולים" ואחרים הפכו ללהיטי צפייה, וכמו תמיד, כש משהו הופך ללהיט - הוא משוכפל בניסיונות לשחזר את ההצלחה. כך, למשל, בשיטוט קצר בנטפליקס תוכלו לצפות כיום בעשרות סדרות מהז'אנר, ולא כולן באותה איכות.
"בחשכת הלילה: המצוד אחר רוצח סדרתי" מספרת על רוצח סד רתי בלוס אנג'לס באמצע שנות ה ,80 שרוצח באכזריות רבה פעם אחר פעם. הסדרה בת ארבעת הפרקים מתרכזת בצוות החקירה של הפשעים, בעיקר בשני בלשים שחיברו את הרמזים שהובילו לתפי סתו של הרוצח - גיל קרילו ופרנק סלרנו. הסדרה מתמקדת בסיפור חייהם האישי )בעיקר בגיל(, בהצלחות העבר שלהם, במקרי הרצח ובעדויות של קרובי הקורבנות שנרצחו ושל כאלה שהצליחו להינצל.
בשלושת הפרקים הראשונים מד ברים על הרוצח ועל שיטותיו, אבל את שמו המלא מזכירים לראשונה רק בסוף הפרק השלישי, וזה לא במקרה. הכוונה של היוצרים היתה לשים את הפוקוס על צוותי החקירה ולא על הרוצח, כדי שלא להאדיר את מעשיו ולתת לו את הבמה.
ההחלטה לא להראות את הרוצח ולא לדבר עליו בחלק הארי של הסרט היא החלטה אומללה, מכמה סיבות: חייהם של הבלשים הם סופר משע ממים. מדובר בשני דושים אמריקנים עם כריזמה של דחליל, שלא מצ ליחים להחזיק את הסדרה אף שהם מקבלים את כל הבמה. הסיבה השנייה היא שהרוצח, ריצ'רד רמירז, הוא טיפוס מעניין, וחבל שבחרו להחביא אותו רוב הזמן. העובדה שהוא נראה קצת כמו כוכב רוק וגרם לנשים רבות להתאהב בו אף שהיה מאחורי סורג ובריח, רק מעצימה את הפספוס. הסרט מגולל את כל זירות הרצח שעבר הרוצח כשאחריו שני הבלשים, והוא די מדגיש את העובדה שהם בעצם נכשלו בתפקידם. אמנם אף אחד לא אומר את זה במפורש, אבל בכל פעם הם חיכו לרצח הבא כדי שהוא אולי יתרשל וישאיר בזירה איזה רמז או שניים שיסייעו להם להגיע אליו. הם התקינו לחצן שיקרא לבלשים במרפאת שיניים שאליה ידעו שיגיע, והוא אכן הגיע אך הלחצן לא עבד. במקרה אחר הרכב שבו היה הושאר הרבה זמן בשמש, וכשבאו לקחת טביעות אצבעות, כמעט לא היה עם מה לעבוד.
בפועל הוא הורשע ב 13 מקרי רצח וב 11 מקרי תקיפות מיניות בילדים, אבל גם בדוקו הזה מודים שכנראה הוא ביצע הרבה יותר מעשים מכפי שהצליחו לגלות.
"בחשכת הלילה" היא סדרה לא טובה, משעממת ומעייפת. הב חירות של היוצרים היו מהשכל ולא מהלב, ולכן הם לא מצליחים להגיע אל הקהל שבבית. לא מספיק לבחור בז'אנר מנצח - צריך גם לדעת איך לעשות אותו היטב.