מתרצה אתר ועד מיכה שטרית
ספר: "עיר הירח"/ תרצה אתר
לולא הלכה לעולמה בנסיבות טרגיות בסתיו ,1977 היתה תרצה אתר חוגגת בימים אלה 80 שנה. מעניין לחשוב לאן היו מוליכים אותה החיים, שהחלו עבורה כפרץ של ניסוי וטעייה כל אמנותי - מבימת המשחק לשולחן הכתיבה, מן התיאטרון אל בדידות פואטית הולכת וגוברת.
אתר היא אחת המשוררות "הישראליות" הטבעיות הראשונות, ואחת האהובות על קוראי העברית עד ימינו, כנראה בגלל האינטימיות האוניברסלית של כתיבתה, ועל אף ההרהור המורבידי המתלווה אליה )"אפילו ענני הגובה, לא יכלו לשתיקתה"(. "עיר הירח", שראה אור ב 1979 בהוצאת הקיבוץ המאוחד, מאגד מיטב משירי שלושת ספרי השירה שלה, ואף שירים שלא כונסו, ובעצמו הפך לספר מוכר שהודפס באינספור מהדורות, אהוב גם על חובבי שירה בתחילת דרכם. בולטים בעו צמתם שירי "ארצות הנשייה", שפורסמו כשנה לפני מותה ומרמזים על כמוסות נפשה: "לא תמיד הדמעות מספרות על תוגה/ יש דברים אחרים. השתיקה. זמן. אין. יש./ הסומק בוער בלחיי אנשים, לא תמיד מבושה. לפ עמים/ פשוט, אש". עמר לחמנוביץ
סדרה: "בוגרת כזה" yes VOD) וסלקום (tv בשנים האחרונות הפכה הסדרה הקומית "שחור כזה" לאחת ההפתעות המבדרות והמנומקות בטלוויזיה בזכות התעוזה להתמודד עם נושאים טעונים מסדר היום הח ברתי והמתיחות הבין גזעית בגישה מרעננת ושנונה.
במקביל להצלחה של סדרת האם כמעין גרסת שנות האלפיים ל"משפחת קוסבי", לפני שלוש שנים עלתה סדרת הבת "בוגרת כזה" סביב קורותיה של הבת הב כורה של משפחת ג'ונסון, זואי )יארה שאהידי( שעזבה לקולג', ובין מערכות יחסים שונות ושינויים בחייהם של חבריה לקולג' היא מפלסת דרכה כאישה צעירה שאינה נזקקת בהכרח לאותה משענת של השכלה אק דמית כדי לבסס את מקומה ולמצוא את עצמה.
בקרוב תעלה המחצית השנייה של העונה השלישית )שעוכבה בגלל הקורונה(, הזדמנות מצוינת להדביק את הפער מהפרקים שזמינים לצפייה עד כה, להכיר מקרוב את דור המילניאלים ולהיחשף בסדרה הקלילה לאופן שבו הם חווים את המעבר לחיים בוגרים בדינמיקה קבוצתית מגוונת אתנית ומגדרית. דודי כספי
שיר: "באביב", מיכה שטרית
משהו במיכה שטרית תמיד מרגיש לי שורשי ומ קומי מאוד, כאילו צריבת השמש הישראלית עיצבה את היצירה שלו, ואלפי שנות היסטוריה ומיתוסים לוקליים מגולמים במוזיקה שלו. יש בו משהו שהוא כל כך ישראלי בצורה כל כך טבעית, שמשרה נינו חות של היכרות עמוקה. זה גם הגורם שמעניק לשירה שלו ממד של נחמה. ב"באביב" זה בולט ומוחשי כמעט כמו ליטוף אימהי בראש. השיר הנהדר הזה מתחיל עם השורה הכל כך אופיינית לנו - "ַנֲעבֹר ֶאת ַהחֶֹרף ְוַאַחר ָכְּך ִנְרֶאה", והופך השנה רלוונטי במיוחד. החורף של ,2021 בדיוק כמו השיר הזה, הוא לא אפור ומכונס, הוא מלא אור ומזמין הרהורים על הקיץ שיבוא אחריו. "ַק ֵבּ ל ֶאת ַה ִדּ ין ֶזה נ וֹ ֵפל ִמְל ַמְע ָלה" שטרית שר בפתיחת הבית השני, ובימים האלה זה מרגיש כמו הצעה לעצור לרגע את התסכול האוטומטי שמביאים ימים של סגר, ולהחליף אותו בפאוזה של התבוננות פנימה. סער גמזו