"רשימות שחורות" באמריקה?
השמאל הדמוקרטי מוכרח לעצור את מסע ההוקעה המוטרף ואת הפגיעות המתרחבות בחופש הביטוי והמחשבה. אי אפשר להגן על הדמוקרטיה באמצעות השעייתה
הדמוקרטיה האמריקנית נפצעה עכשיו שלוש פעמים. פצע וחוּבּרה ומכה טרייה. ראשית, כשהטענות להטיית הבחירות הוצגו כטענות אסורות, נדחו על הסף בטענות נוהל ו"זכות עמידה" ולא נבחנו בבדיקה משפטית מספקת; שנית, כשחוליגנים ומקצתם ניאו נאצים וגזענים הסתערו על בניין הקונגרס, שיתקו את הליך בחירת הנשיא והותירו אחריהם ארבעה הרוגים; שלישית, כשענקיות תקשורת פצחו בטיהור אידיאולוגי נגד הימין, מסע השתקה ואף הוקעה המזכיר מחזות מ"מהפכת התרבות" בסין.
חבלה הוליכה לחבלה. הטענות של טראמפ לא קיבלו את יומן בבית המשפט, והקונגרס עמד לנפנף אותן. טראמפ הגיב בנאום ילדותי וחסר אחריות שלא קרא לאלימות, אבל גם לא השתדל למונעה, לנוכח המון ממורמר ומיעוט אלים קטן, אך מסוכן בתוכו. בתגובה רכבו ענקיות טכנולוגיית המידע על עווית הזעם המוצדק של הציבור, למול ההתקפה על בית הנבחרים שלו, ונטלו לעצמן את הזכות לחבל בשיח הפוליטי החופשי. נראה שאמריקה בדרך ל"רשימות שחו רות" ואולי גם לגרוע מהן, שהרי בתולדותיה חזרו התקפים של מוּסרנוּת פוליטית או חברתית, כמו איסור האלכוהול בתקופת "היובש", רדיפת "האדומים" וה"ורודים" בראשית המלחמה הקרה, ועכשיו טיהור הפשיסטים כביכול.
הפצעים האלה לא יגלידו בקלות. הם היו נמנעים, אילו קיבלו שתי המפלגות הגדולות בארה"ב את הצעתו הנבונה של הסנאטור טד קרוז למנות ועדה של תשעה חברי קונג רס ושופטים עליונים לבדיקת הטענות על הבחירות בתוך עשרה ימים, לפני השבעת הנשיא. קרוב לוודאי שהיא היתה מאשרת את בחירת ביידן וחוסכת מהדמוקרטיה האמריקנית את המשבר, שסופו לא יבוא גם אחרי השבעת הנשיא. אבל השאלה החשובה יותר היא: מה מנהיגיה של ארה"ב יכולים לעשות עכשיו כדי לרפא את השבר?
הימין מובס. סכנתו כסכנת חיה פצועה. הדחת טראמפ עלולה רק להחריף אותה. האחריות לריפוי מוטלת כולה על הצד המנצח. על המפלגה הדמוקרטית לעצור את מסע ההוקעה המוטרף ואת הפגיעות המתרחבות בחופש הבי טוי והמחשבה. אי אפשר להגן על הדמוקרטיה באמצעות השעייתה. התוצאה מוכרחה להיות אנרכיה, דיקטטורה או שתיהן. המפלגה הדמוקרטית גם חייבת להתנזר מתוכניות לשינויים מבניים חד צדדיים, כמו בחירת נשיא בבחירות כלל ארציות ללא מנגנון האלקטורים, יצירת שתי מדינות חדשות עם ארבעה סנאטורים דמוקרטים חדשים במחוז קולומביה ובפורטו ריקו או גדישת בית המשפט העליון בשופטים פרוגרסיביים מעבר לתשעה הנהוגים מימים ימימה. אלו שינויים שיהפכו את ארה"ב ל"דמוקרטיה" חד מפלגתית, ואחריתם רעה.
המשך מסע ההשתקה וההוקעה של הימין והחנקת הת קשורת שלו לא ייוותר ללא תגובה של הימין. ראינו מה קרה כשהתעלמו מטענות טראמפ על הבחירות. אי אפשר "לבטל" את הימין הפופוליסטי, כאופנת ה"ביטול" החדשה והרעה. מיליוני "הבזויים", כלשון הרהב של הילארי קלי נטון, לא יתאיידו. טראמפ העיר אותם, לזכותו ייאמר. הם לא יסכימו לחזור לכניעוּת הסבילה שלהם מימי הנשיאים הגלובליסטיים שקדמו לו.
לא יהיה קל למפלגה הדמוקרטית לבלום את הגלישה לאסון. זה יחייב אותה למאבק פנימי. אבל זו חובתה לנהל מאבק עם כוחות אנטי דמוקרטיים שיש בתוכה ומוליכים עכשיו מסע רדיפה. היא חייבת לעשות את מה שטראמפ לא עשה עם הקיצוניים "שלו". אחרי הכל, "ימין" ו"שמאל", כמשמעם הנכון, הם שני אגפים יריבים במחנה הדמוקרטי. קומוניסטים, פשיסטים ויורשיהם בני זמננו הם "לא ימין ולא שמאל" - הם רדיקלים אנטי דמוקרטיים המנסים להיבנות מהיריבויות בתוך המחנה הדמוקרטי, ו"רוכבים" על שני אגפיו. כאלה הם המתפרצים האלימים לקפיטול וכזאת היא, למשל, המועמדת של ביידן לניהול היחידה לזכויות האזרח במשרד המשפטים האמריקני, קריסטן קלארק. היא קבעה ששחורים עליונים גנטית על לבנים מבחינה גופנית, שכלית ומוסרית, וקשרה עצמה לאנטישמיות. כדי לרפא את הפצעים, המפלגה הדמוקרטית חייבת להתנער מש כמותה ולעצור את האיום על ריבונות האזרחים בארה"ב.