תפרחת מפלגות

גבינה שוויצרית. כבר היה מי שהשתמש בדימוי זה כדי להמשיל משל למתרחש בשדה הפוליטי - ולהביע דרכו שאט נפש מן המתרחש. כן, גם הזירה הזאת, כמו הגבינה ההיא, נקובה בהרבה חורים.

תמונת המציאות שהולכת ונפרסת לנגד עינינו מזכירה את מצבה של מפלגת כחול לבן השלמה בי מיה הטובים, הקצרים: רק בקושי רב עמדו אז לרשותה של כחול לבן די מועמדים כדי שיאיישו את מספר הכורסאות שהמתינו מטעמה לישבני השרים החדשים. בד בבד, הולכים ונעלמים מן הזירה אנשי ציבור החו תרים להיבחר לכנסת ה .24 בדרך הייסורים לכנסת, הם מייסדים עוד מפלגות שיעמדו לדין הבוחרים. נכון לעת כתיבת שורות אלה, ייוותרו המפלגות הללו מתחת לאחוז החסימה.

ואנו בסקרנותנו: האם, למשל, ראשו של עפר שלח גדוש בהמון רעיונות מקוריים לתיקון פגמים בחיי המדינה, עד כי נבצר ממנו לממשם תוך מאבק פנימי שינהל מתוך מרצ? הלוא מרצ הוותיקה קרובה מאוד לליבו של שלח. האם רק מפלגת "תנופה", ושלח ברא שה, תטה אוזן קשבת לרעיונותיו לתיקון? האם רק "תנופה" תחולל רפורמות נדרשות? ועוד: יש סק רים המטילים ספק אם פרופ' ירון זליכה, מייסד ויו"ר מפלגת הכלכלנים, יכהן כשר אוצר בממשלה הבאה, כנציג מפלגתו החדשה. ורון חולדאי, האם אינו חייב לסלול דרך למפלגת הישראלים שתושיב אותו ליד שולחן הממשלה?

לעת כתיבת שורות אלה, יתמודדו גם שתי מפלגות שייצגו את הציונות הדתית. ראשיהן, נפתלי בנט וב צלאל סמוטריץ', מסרבים לאחד כוחות. המחלוקת בי ניהם היא על הסירוב להתחבר, וכך מובטח בזבוז נוסף של כספי המדינה, נוסף על יצירת תרעומת וקשיים בהבנה, לפחות בקרב חלק מחובשי הכיפות הסרוגות. ממש מדהים: שני פלגים, דבקים בערכים חופפים כל כך, אם לא זהים בחלקם הגדול, שהם ערכיה של הציונות הדתית. לא על ערכים מתנהל השיח, אלא על מספר המועמדים ושיבוצם ברשימה המאוחדת לכנסת. מדהים. כך חושפים ראשי שני הפלגים את אדישותם לרצונם של אוהדי הציונות הדתית.

ישראל מחזיקה בשיא עולמי לא רק בשיעור המתחסנים, אלא גם במספר המפלגות. אזרחים נבונים לא יעניקו למדינה מדליית זהב על קביעת השיא המביש הזה

ויש עוד אחרים המניחים אבני פינה לייסוד עוד מפלגה. וכך הם הופכים את יום ההצבעה מיום חג לדמוקרטיה ליום של בזבוז ממון רב, ליום של שי ממון ולעידוד תחושת סלידה מן המתכונת הנוכחית של המשטר. ישראל מחזיקה לא רק בשיא העולמי של חיסון אזרחיה, היא מחזיקה בעוד שיא עולמי: מספר המפלגות בתוכה. אזרחים נבונים לא יעניקו למדינה מדליית זהב על קביעת השיא המביש הזה; במעמד כזה גם לא תושמע "התקווה".

ארצות הברית ממש מוזרה. 330 מיליוני תושביה מסתפקים בשתי מפלגות. אצלנו צפויים שינויים, ימי פיצול ואיחוד עד ליום 4 בפברואר, המועד האחרון להגשת רשימות המועמדים לאישור ועדת הבחירות המרכזית. הלוואי שיחולו התחברויות בין מפלגות חדשות עם הקיימות, ואז יצומצם מספר הרשימות המתמודדות. יש להבטיח כי מאגר צירופי האותיות יספיק להדפסתם של סימני המפלגות, שחור על גבי לבן, על מיליוני פתקי ההצבעה.

קיומו של משטר דמוקרטי תלוי באפשרות לבחור באחד מקרב הפתקים המסומנים בסל האמונות והד עות. מספרן בסל חייב להיות מפלגה אחת, ועוד אחת.