מרוב קטסטרופה לא רואים את הקורבנות

פעם בחודשיים בערך, אני - כמו מאות אלפי עצמ מאים בישראל - מגיש באתר רשות המסים את הבקמ שות למענקי הסיוע בתקופת הקורונה. משך זמן הגשת הבקשה: חמש דקות. משך הזמן שחולף מהגשת הבקשה עד שהכסף נכנס לבנק: מקסימום שלושה ימים. מיוני ,2020 כל חודשיים. כמו שעון. פה ושם יש מענק נוסף ואז צריך לחשב, להביא נתונים - ובום. גם הוא נכנס תוך יומיים. וכל זה, יחד עם מעט הכנסות שנותרו והרבה פחות הוצאות הביא לכך שהראש נותר מעל המים. האם נפגענו כלכלית מהקורונה? ודאי שנפגענו. האם התרמ סקנו? בכלל לא. בזכות המענקים. ובכל פעם שאני חוזה בשורת הזכות הזאת בחשבון הבנק, אני מתמלא שמחה ותחושת סיפוק ותודה רבה. שמחה על הכסף וסיפוק על זה שהעסק כאן עובד, תודה לאל, ותוך דקה וחצי כבר הצליח להקים, יש מאין, מערך מהיר ויעיל שכל מי שחי פה לפני שני עשורים בכלל לא היה מסוגל להאמין שהוא אפשרי, ותודה רבה - כי אני שייך לאלה שבעיניהם זה לא מובן מאליו.

התיאור הזה, שכל עצמאי שיש שמץ אמת בליבו קורא אותו עכשיו ומסכים לו מניסיונו האישי, ושכל השכירים שהמשיכו בשגרת פרנסתם או שנהנו מחל"ת ודמי אבטלה יודעים שהוא נכון במידה רבה - הוא חומר אסור לפרסום, כידוע. הוא לא פופולרי, הוא מתקבל כתעמולה לטובת השלטון וככפירה בעיקר. חובה לדבר כל הזמן על הכאוס הכלכלי, על היום השחור שאחרי, על מיליוני המובטלים, על המחפשים מזון בפחים ועל הילדים נפוחי הכפן שממלאים את הרחובות הנטושים בערים החרבות. אין לך מהדורה שאין בה סיפורים עגומ מים על מקרי התמוטטות ואין לך כמעט מתמודד פוליטי שלא מתחייב לשקם את הקטסטרופה הכלכלית. צרפו לכך נתוני מאקרו כלכלה, כמו זה שדירוג האשראי של ישראל לא ירד וכמו ההתבטאות שהוצנעה השבוע מפיה של הכלכלנית הראשית במOECD על איתנותה של הכלכלה בישראל בתקופת הקורונה, וקיבלתם עוד פרק פייק ניוז שעוד יילמד בעתיד.

אז אפשר היה לפטור את זה כך, כעוד שקר משקרי הפוליטיקה, להתעצבן ולהיגעל ולהקיא חרש כפי הממ נהג, אבל העניין הוא שזה הרבה יותר חמור. העניין הוא שהשיח הזה מזיק בפועל לשכבה הכי עדינה ושברירית בימים אלה בישראל: חלק קטן מהעצמאים, בעיקר כאלו שנטלו על עצמם התחייבויות השקעה סמוך לקורונה - מצוי בבעיה אדירה, קיומית, שתתעצם עוד יותר כשתיפסק התמיכה הממשלתית. יש אנשים ומשפחות שאצלם באמת הכל התמוטט. הם באמת מסכנים, והדאגה להם צריכה לתפוס את המקום הראשון.

העניין הוא שבשיח הקיים, האנשים האלה הופכים להיות שקופים לחלוטין. מדוע? מפני שאם השיח היה דובר אמת, היה אפשר לזרוק עליהם זרקור, להבין ולטפל במצוקתם. כעת, כשהאלומה רחבה כל כך ומכניסה את כולם תחת כנפי "האסון" - אין הם שומ נים מהאחרים. הרי הכל מתמוטט! אבל האמת תורה דרכה והשקר המכליל עתיד להתגלות. וכשמסיבת הקיטור והבחירות תסתיים, המשק ירים ראשו והחיים הכלכליים ישובו למסלולם - מי שיישארו בודדים לגורלם הם אלה שמגיפה רעה וטיימינג ארור פגעו בהם ללא רחם, ופוליטיקה שקרנית מנעה כל יכולת לסייע להם כראוי.

יש אנשים ומשפחות שאצלם באמת הכל התמוטט, והדאגה להם צריכה לבוא במקום הראשון. אבל שיח ה"אסון" הכלכלי הופך דווקא את האנשים האלה לשקופים