מנדט או שניים משנים עולמות

למי שסבור שאין טעם להצביע משום שהתוצאות יהיו דומות לתוצאות שלוש הבחירות הקודמות - כדאי להזכיר כי המנדט שניים בין שני המחנות המתמודדים קובעים גורלות. אכן, פעמיים הביאה אי ההכרעה להתמשכות כהונתה של ממשלת מעבר ללא תקציב, ואילו הסיבוב השלישי הביא את שני הצדדים תחת חופה בלתי אפשרית, שאפשרה לנתניהו למנוע את העברת התקציב כיוון שכך יכול היה להימלט מן הרוטציה.

הבחירות האחרונות הולידו ממשלה חולה, אך הווטו ההדדי גרם לשו רה של הישגים: ההתנגדות )המבורכת( של גנץ לסיפוח שליש מן הגדה המערבית, שהיה מסבך אותנו עם העולם הערבי, ולא רק איתו, העניקה לאיחוד האמירויות תירוץ לנורמליזציה )מבורכת( עם ישראל, ובעקבותיה הלכו עוד שלוש מדינות ערב.

מהלך הנורמליזציה, שנולד מהתנגדות ממשל טראמפ לתת את ידו לסיפוח, ומשיתוף אינטרסים בינו לבין גנץ, הוביל לשינוי אסטרטגי, שהסיר את התניית השלום הישראלי פלשתיני מן הנורמליזציה עם כמה ממדינות ערב. אילו היו לגוש נתניהו 61 חברי כנסת לפני שנה, היה הסי פוח מתממש, הנורמליזציה לא היתה נולדת, והמצב באזור היה נפיץ יותר.

61 מנדטים לגוש נתניהו, המעניק הכשר פומבי לדמות אשר בדמוקרטיה מתוקנת לא היתה מתקרבת אל משכן הפרלמנט, כמו בן גביר, פירושם ישראל אחרת. דברי נתניהו על העתיד הצפוי לראש המוסד, יוסי כהן, לאחר תום כהונתו, היו רק אחד הביטויים להסרת המסיכות ולפגיעה הקשה בא פוליטיות ההכרחית של עובדי המדינה הבכירים. אבל ראש הממשלה אינו חושש לשבור את הכלים, כאשר לצידו עומדים גורמים שעבורם דמוקרטיה היא חולשה ורוב יהודי אינו הכרחי לקיום מדינה יהודית.

התוכניות לפגוע אנושות בסמכויות בית המשפט, לערוך "שימוע" לשופ טים כדי להבטיח כי יתיישרו עם מפלגת השלטון, ולהוביל מהלכים שיקפיאו את המשפט נגד נתניהו - כל אלה יתממשו או ייפלו על חודו של מנדט.

אותו מנדט יכריע גם באשר למעמדה של ישראל מול העולם. עם כל הכבוד למשטרים האוטוריטריים המתנאים בידידות עימנו, ישראל נמצאת במצב קשה מאוד מול מדינות המערב הדמוקרטיות, ובראשן - ארה"ב. לא במקרה עיכב הנשיא ביידן את השיחה הטלפונית עם רה"מ, והוא הדבר לגבי צרפת וגרמניה, שהקשרים איתן חשובים במיוחד.

ירדן אינה מובנת מאליה. התקרית האחרונה מבטאת את נכונותו של רה"מ להעדיף את האדרתו האישית על האינטרס הלאומי. התקרית בין גורמי המשטרה והביטחון שלנו לבין גורמי הביטחון הירדניים על רקע ביקורו של יורש העצר הירדני, הנסיך חוסיין בן עבדאללה בהר הבית, גרמה לו לבטל את הביקור, ולירדנים - שלא לאפשר לנתניהו לטוס מעל ארצם בדרך לאמירויות. נתניהו, שרגז על ההחלטה שמנעה ממנו לערוך ביקור קצרצר במפרץ ערב הבחירות, הורה - על פי התקשורת הבלתי מוכחשת - למנוע ממטוסים ירדניים לטוס בשמי ישראל. היתה זו שרת התחבורה, מירי רגב, שהבינה, כנראה, שמדובר בהחלטה שנורתה מן המותן, וקיבלה על עצמה את תפקיד המבוגר האחראי כשלא מימשה את ההוראה.

קשה מאוד להבין את הסיפור הזה, השלום עם ירדן מעניק לישראל עומק טריטוריאלי מכריע. במקום לקום בכל בוקר ולהשקות אותו, מתייחס אליו ראש הממשלה כאל מובן מאליו, ואינו מתרגש במיוחד מן העובדה שה מלך אינו מוכן להיפגש עימו ומעדיף נציגים אחרים של ממשלת ישראל.

אבל שום שלום אינו מובן מאליו, ובעיקר ההסכמים עם מצרים וירדן המבטיחים לישראל שלא לחזור לשנים שבהן התנהלו מלחמות בינינו לבינן בהפסקות קצרות. מנדט או שניים יסכנו את ישראל מול שכנותיה. מנדט או שניים יאפשרו את התיקון המתחייב. כל קול קובע. ●

צילום: אורן בן חקון הפגנת אנשי ימין נגד מערכת המשפט