עוד מאותו דבר, ובכל זאת משהו שונה
לנה דל ריי, "Chemtrails over the Country Club"
כשניגשים להאזין לאלבום חדש של לנה דל ריי, יש מושג די ברור על מה שעומדים לקבל. תהיה שם מלנכוליה עמוקה עטופה במתקתקות, כאילו דל ריי נהנית מהעצבות ולא באמת יכולה להתקיים בלעדיה. יהיו שם "נגיעות אלקטרוניות" שיתבלו סיפו רים על אודות נשמות עשירות ומפורסמות כלפי חוץ, אך אומללות ומיוסרות מתחת לפני השטח. את החיוכים שחושפים שיניים צחורות ואת החיים הנוצצים תסיים לפע מים טרגדיה נוראה. בדרך כלל זה יתרחש בגבולות קליפורניה. בין לבין תיקח הז מרת את מעריציה למסע בזמן אל ארה"ב של הפיפטיז סיקסטיז. היא תשלב פיסות אמריקנה תמימות בראייה מפוכחת יותר, ולכל העסק תהיה תחושה של חלום קדחת. הזיה אופורית שהיא למעשה חלום בלהות.
דל ריי היא לא בהכרח אמנית שתחקור אפיקים חדשים. היא לא תקליט פתאום משומקום שיר ג'אז או אלבום לטיני. לנה עושה את מה שלנה עושה, והיא ממשיכה לעשות זאת גם the"ב Chemtrails over ,"Country Club אלבומה השביעי והח דש. כלומר, כמעט. כי בעוד אפשר לזהות שמדובר בדל ריי כבר מרגעיו הראשונים של "White Dress" , שיר פתיחה שזורק אותנו אל ימיה הרחוקים כמלצרית, משהו שם שונה. את ההפקה האלקטרונית הרגי לה שלה והעיבודים התזמורתיים הגדולים החליף מינימליזם. דל ריי נותנת הפעם לקול שלה להוביל, מלווה בפסנתר או בגי טרה אקוסטית. בחלק גדול מהשירים היא שרה בלחש, קולה נסדק לפעמים, מותיר מקום לאי דיוקים מבורכים. ותודה למפיק ג'ק אנטונוף, שם ששומעים הרבה בשנים האחרונות, בשל מעורבתו באלבומים של שמות כמו טיילור סוויפט ולורד, ובשל יכולתו להוציא מזמרות איכויות נסתרות.
לצד שיר הנושא המצוין יש כאן שירים מפויסים כמו Not All Who Wander" ."Are Lost כמוהו גם Dark but Just" "a Game היפה והמורכב )שאפשר לזהות בו השפעות של הביטלס(. Dance Till" "We Die מפלרטט לרגע עם רוק משנות ה .70 מוצלח במיוחד הוא Breaking Up" ,"Slowly שיר יפהפה ובוגר על פרידה כואבת אך הכרחית. אחרי שנים של עצב קיומי, דל ריי מתרחקת קצת מקליפורניה השמשית והטרגית ופותחת מקום לתקווה שמשהו בכל זאת יהיה בסדר.