ראיון מיוחד

"עשיתי טעויות ששילמתי עליהן במזומן, אבל ידעתי להתאושש, ולראיה השנתיים האחרונות. לכל אדם יש תקופות פחות טובות בחיים, החוכמה היא לא להישבר ולהתמסכן, אלא להרים את הראש. הדרך והגישה של אנשים מצליחים זה להמשיך להיאבק, וזו הבחירה שלי"

אימן בבלגיה ובאנגליה, דבר שרוב המאמנים הבכירים בארץ יכולים רק לקנא בו, והיום הוא נהנה לראות שחקנים שעברו תחתיו מככבים בפ רמייר ליג, דוגמת ג'ו גומז בליב רפול או ניק פופ בברנלי ובנבח רת אנגליה. אבל תאמינו או לא, ללוזון יש חלום שהוא מקווה להג שים דווקא עם מכבי פ"ת. בכל 109 שנות הקיום של המועדון מאם המו שבות, הוא הגיע רק שלוש פעמים למפעלים אירופיים. רוצים לנחש מי היה מאמן בכל אחת מההופעות ההיסטוריות הללו? נכון, לוזון.

"ב 20 השנים האחרונות הגש מתי הרבה יעדים בקריירה", אומר המאמן, "השאיפה הראשונית שלי היא שבכל מועדון שאהיה, לא משנה איזה, אצליח למצות את הפוטנ ציאל של המועדון, ולכל מועדון יש את השאיפות שלו. אחרי שהב טחנו את הפלייאוף העליון זה יהיה הישג אדיר ומרגש מבחינה אישית אם אצליח להשיב את מכבי פ"ת לאירופה, אחרי שרק אני הצלחתי להביא את הקבוצה לאירופה בכל ההיסטוריה של המועדון".

כמה הכדורגל הישראלי רחוק מאירופה?

"אנחנו רחוקים מאוד. אימנ תי בשתי ליגות טובות וחזקות, הצ'מפיונשיפ היא אחת הליגות החזקות באירופה. אנחנו רחוקים כמובן בתקציבים, באיכות השח קנים, במתקנים. זה בכלל לא בר השוואה לליגה הישראלית. בכל מה שקשור לכדורגל ולאיכות השחקנים אנחנו בכלל לא קשורים לאירופה, לא באותה ליגה".

יש לך הסבר למה הנבחרת כו שלת שוב ושוב?

"לצערי, אנחנו לא בדרג הרא שון, השני או השלישי בכדורגל העולמי. יש לנו מחסור בשחקני הגנה ברמה גבוהה, וקשה להצליח ברמות הגבוהות בלי שחקני הגנה ברמה גבוהה. בתקופות שהנבחרת הצליחה היו לה שחקני הגנה כמו בנאדו, שלח, גרשון, קייסי ובאדיר, שהיו ברמה מאוד גבוהה. היום אין לנו פיגורות כאלה, וזו הבעיה של הנבחרת. מי שמגיע לו להיות בנ בחרת צריך להיות שם ולא משנה מה תעודת הזהות שלו, בן כמה הוא ואם אתה עושה הצערה לסגל או לא. מה שכן, התוצאות צריכות להיות פרופורציונליות לאיכות שיש בנבחרת".

מה אתה חושב על מעמד המא מן בישראל?

"אני חושב שלמאמנים עצמם יש אשמה גדולה במה שקורה למאמנים בארץ. המאמנים שמסכימים לח תום על חודשיים או שלושה פי צויים קוברים את עצמם וגוזרים את דינם עוד לפני שמתחילה העו נה, והמאמנים שנותנים לבעלים או ליו"ר להתערב להם יורים לעצמם ברגל, כי בסופו של דבר הם ילכו הביתה בדרך של בעל הבית ולא בדרך שלהם.

"כל המאמנים האלה שנותנים לבעלים להתערב להם בצד המק צועי, שלא יתפלאו אחר כך שהם מוצאים את עצמם בבית מהר מאוד. לי מעולם לא קבעו ולעולם לא יק בעו - לא משנה באיזו קבוצה אהיה, ככה זה יישאר".