כך חזרנו לאהוב את החומרים הנוסטלגיים
הטרצו הפך לוואזה מרהיבה, הזכוכית הבסיסית הפכה לקולקציית מראות מטאליות וחומה של בית אחד בצור יגאל הפכה ליצירת פסיפס משפחתית. עיסוק עכשווי בחומרים אהובים מהעבר
אנחנו כצרכנים חושבים קיימות ומנתהגים יותר ויותר על פי החוקים שהיא מכתיבה. אנחנו משתמשים בפחות שקיות בסופר, מחפשים לרכוש מוצרים שיוצרו מחומרים ממוחזרים, וכשנשברת לנו צלחת אנחנו הופכים אותה לפיסות פסיפס שמחפות את הקיר.
אריאל הירשפלד הפך את השברים לעיסוק המרכזי שלו. הירשפלד הוא מעצב שיוצר במוזאיקה, שמתבססת על פחת של אריחי חרס בצבעים שונים. הוא עובד איתם ויוצר החל מתמונות קיר רחבות ממדים ועד כלים כמו כדים ססגוניים, שולחנות קפה ונוספים. ביקור בצור יגאל כוכב יאיר הפגיש אותי עם קיר מרהיב, בבית פרטי בישוב שחומת הבטון בחזית שלו חופתה כולה בפסיפס. הילה שרון כהן, בעלת הבית, יוצרת את הקיר כעבודה מתמשכת – בכל פעם שנשבר כלי היא מוסיפה פיסה ממנו לחיפוי. מעבר לאקט הירוק שבדבר, יש כאן גם ערך סנטימנטלי, שמחבר עוד את הבית לבעליו. חזית החומה עשויה משברים של כוס אהובה, מצלחת שקבלו פעם במתנה ועוד.
מעבר לאקט הירוק שבדבר, יש כאן גם ערך סנטימנטלי, שמחבר עוד את הבית לבעליו. חזית החומה עשויה משברים של כוס אהובה, מצלחת שקבלו פעם במתנה
אהבסיס ם עדיין לא שמתם לב, חומרי
כובשים את סצנת העיצוב. זכוכית, בטון, ברזל ואבן, מגיעים באינטרפרטציות שונות ומשתרבבים בחן בחללי הבית הפרטי. למה דווקא עכשיו? יש לכך כמה סיבות – בעשור האחרון הטכנולוגיה המתקדמת עשתה קפיצה משמעותית, ואפשרה יצירת חומרים פרקטיים לתחזוקה, שמדמים את המוצר האמיתי. מי שמכיר ועוקב אחר ניתוחי המגמות שמוצגים כאן מעת לעת, מכיר את ההתנהגות הקוטבית – ככל שקצה אחד פעיל, יפעל גם הקצה הנגדי באותה עוצמה, ובטווח בין שני הקצוות קורים הרבה דברים. ככל שהטכנולוגיה מציעה חלופות שמחקות את הדבר האמיתי ומניחות את דעתם של אלו שמחפשים את הפרקטי הזמין והנוח, יפעל הקצה המנוגד שיפנה לחומר הטבעי, למקור, כשהוא לוקח בחשבון את העובדה שחומר כזה הוא חומר נושם ומשתנה, חומר שניכרים עליו סימני הזמן, ואף רואה בכך את הקסם הגדול שבחומר. סיבה נוספת היא התפתחות מגמת הקיימות.
הטרצו חזר בדמות מעודכנת יותר, עם משחקים מתוחכמים יותר של האגרגטים, שמציעים האריחים שמיוצרים בטכנולוגיה מתקדמת
העיסוק בחומרים נוסטלגיים מעצים גם את אריח הטרצו, אותו אריח שעל פני השטח שלו נראים אגרגטים בגדלים שונים, זה שביקר בבתים של כל אחד מאיתנו ואולי אפילו נוכח בחלק מהם עוד היום. הטרצו חזר בדמות מעודכנת יותר, עם משחקים מתוחכמים יותר של האגרגטים, שמציעים האריחים שמיוצרים בטכנולוגיה מתקדמת, כמו אריחי גרניט פורצלן במראה טרצו, ועם פריצת גבולות מעניינת שמביאים מעצבי מוצר שבחרו לעסוק בחומר ויוצרים ממנו כלים ואבזור דוגמת וואזות, מזוזות וכלי קיבול שונים.
RAFA Terrazzo Object הוא מותג ישראלי בייצור מקומי שבעליו, מתן שדה חמו, יוצרת בטכניקת ייצור פרימיטיבית עם חומרים מתקדמים, פריטים שנחשבים one of a kind שמבוססים כולם על טרצו. מעצבי מוצר בינלאומיים מציבים את הטרצו כמקור השראה מרכזי לעיצוביהם. המעצבת הספרדיה פטרישיה אוקריולה עיצבה קולקציה שלמה של מרבצי טקסטיל רכים בהשראת החומר הנוקשה.
הקיימות, במיוחד עכשיו אחרי שנה של מגפה מטלטלת, גורמת לנו להיות קצת יותר מתחשבים, אולי טיפה יותר מעודנים, רוצים להתחבר לחומרים בסיסיים, פחות רעש וצילצולים, יותר צניעות, מהמקום הכי טוב של המילה. חומרים נוסטלגיים כמו זכוכית, שבמובנים מסוימים נדחקו מעט הצידה, חוזרים למרכז הבמה ומקבלים פרשנויות עדכניות.
רחלי שרפשטיין היא מעצבת מוצר שאת תאריה עשתה כאן בישראל ובאיטליה. פגשתי אותה בסטודיו שלה בתל אביב. שרפשטיין מעניקה לזכוכית אינטרפרטציות מקוריות שמכניסות את המתבונן בהן לתוך עולם עשיר מנותק מקצב ומזמן. בתמהיל המוצרים שלה בולטות המראות – מראות מעוצבות, בעיקר עגולות עם זכוכיות בצבעי מטאל, שמעניקות קריצה שטופת הומור, ובמובן העמוק יותר, מאפשרות לנו להתבונן בהן אל תוך עצמנו דרך פריזמות צבעוניות שמעלות שאלות.
חומרים נוסטלגיים כמו זכוכית, שבמובנים מסוימים נדחקו מעט הצידה, חוזרים למרכז הבמה ומקבלים פרשנויות עדכניות