בתקווה להכרעה
זה אמור היה להיות פשוט, אבל הצלחנו לסבך את זה ● ישראל מדורגת במקום 12 במדד האושר, אך הולכת לבחירות רביעיות עם קמפיין רדוד של "רק ביבי" או "רק לא ביבי" ● אלא שהבחירות האלה שונות, בעיקר בשל הקורונה ● נתניהו בחר ב"חיסונים לפני הכל" - וזה עשוי להיות שובר השוו
לכו להצביע, אל תוותרו על היכולת שלכם להשפיע. והלוואי שהמערכה הרביעית תביא להכרעה ברורה, שנוכל סוף־סוף לאהוב יותר ולהחרים פחות - או בעצם, להצביע פחות.
באפריל 2019 ליוויתי את אמי לקק לפי וצילמתי אותה מכל זווית אפק שרית. מאחורי הפרגוד, לפני הפרק גוד, בתוך הפרגוד. הפחד עם הורים הוא שהם לא נצחיים, ואת אמא שלי - מה לעשות, אני לא מקורי - אני אוהב מאוד. וחשבתי לעצמי כמה פעמים היא עוד תלך להצביע. אבל בינתיים ישראל הפכה לסוג של איטליה, ואמא שלי לא מבינה איך זה שיש בקרים שבהם מתעוררים ולא הולכים להצביע.
אמא שלי עברה שנה לא קלה. כמו כולנו. מצבה הידרדר. הבדידות לא עשתה לה טוב. חלילה לא אהבנו אותה פחות והילדים רצו לבקר. אבל דווקא בגלל שהיא יקרה לנו, נמנענו מלהגיע. קורונה. אלא שבזמן שהקרובים בפריז ממשיכים להיות בסגר, אמא שלי דווקא די בסדר. היא חוסנה ורק שאית לארח ולהתארח - אבל כפי שאמרנו - רק בימים שלא הולכים לקלפי.
הבוקר אלווה את אמא בפעם הרביעית בשנתיים. אומרים שבחירות הן חגיגה לדמוקרטיה. נשארנו עם הדמוקרטיה. חגיגה זה כשבסוף יודעים שתהיה לנו ממשלה יציבה ומחנה אחד מנצח למען כולק נו. יום אחרי הבחירות מרכיבים קואליציה, וראש הממשלה הופך להיות ראש הממשלה של כווולם. זה לכאורה פשוט, רק שהצלחנו לסבך את זה. ישראל 2021 מדורק גת אולי במקום 12 במדד האושר, אבל היא מקום ראשון בחרמות. הפק כנו מהעם הנבחר לעם המחרים. וזה מתחיל עם מחנות פוליטיים. קמפיין החרמות נמשך מערכת בחירות אחר מערכת בחירות. ללא ספק בחירה קלה, כי היא מאפשרת למחנה הרקקלאקביבי לא להתאמץ ולחמוק מלהציג אלטרנטיבה אמיתית וקונקרטית. אבל אם באמת חושבים לעומק, רואים שמעבר לעימות הרדוד כןקביביקלאקביבי מסתתרת זהותה של ארצנו. מדינה יהודית מול מדינת כל אזרחיה. מדינה יהודית המעניקה ערובה לדורות הבאים, או מדינה ככל המדינות לעם כשאר העק מים, שבעוד שלושה דורות תתקשה להצדיק את קיומה מול עולם שהוכיח כי לא פספס הזדמנות לנגח אותנו כעם. במילים אחרות - יש למערכה היום חשיבות מכרעת. אלא שהבחירות האלה שונות משק לוש המערכות הקודמות בעיק קר בגלל הקורונה. ראש הממשלה ייבחן על ניהול המשבר - גם אם עשה הכל עם ממשלה פריטטית. ממשלה שתפקדה יותר כמו כנסת, עם קטטות פנימיות בין קואליציה לאופוזיציה. בינינו, הגל הראשון, זה עם ממשלת המעבר, היה קל בהרבה לניהול. כך או כך, בדיוק כמו רוזוולט, נתניהו התגלה כמנהיג אמיתי שהבין מה עומד בראש סדרי עדיפויות של אומה. גם אחרי המתקפה על פרל הארבור רוזוולט לא שינה את הבחירה האסטרטגית שלו: גרמניה תחילה. בדיק