"רק אני יכול"? עייפנו מהבטחות ריקות
באת מרוצת גודש הפטפטת ובניסיון לנחש
תוצאות הבחירות, הבינותי כי החיישנים בראש דוחים את הניסיונות המילוליים להרכיב ממשלה, לסכסך בין מפלגות ואישים או לחבר מפלגות לאגודה אחת. הדיונים התמקדו גם במפלגות שהוקמו לרגל בחירות, שללא כל גמגום מנהיגיהן כשירים, בעיני עצמם, להנהגת המדינה.
עלו בזיכרון שמותיהן של מפלגות שכבר נעלמו מן הזירה. למשל ד"ש, או כשמה "המפלגה הדמוקרטית לשינוי". מייסדה פרופ' יגאל ידין, לשעבר רמטכ"ל וארכיאולוג בר מזל, נכנס 1977־ב לזירה בראש רשימת מועמדים מצוינים. ידין הלא־פוליטיקאי התחרה במנחם בגין. נו, באמת! אבל הלקח של ד"ש, מנוחתה עדן, לא נלמד. אילו נלמד, כי אז אזכור בני גנץ לא היה מעלה היום חיוך של חמלה. ייתכן כי כבר ביום רביעי ישוב הביתה לראש העין. הוא מאוד נזקק לפינוק. באותו הלילה, ,17.5.1977 ליל המהפך, היטיבו תוצאות הבחירות עם ידין. ועוד באותו לילה היסטורי אמר לי יצחק בן אהרון, ממנהיגי השמאל, כי אינו מכבד את התוצאה. שמונה פעמים נחל בגין הפסד עד שצלח בכיבוש השלטון. היום, לעומתו, אצה הדרך לפוליטיקאים. אירועים אלה הם כאין וכאפס לעומת סימן השאלה: האם יצליח נתניהו להבקיע את חומת השנאה שנבנתה סביבו החל ?1996־ב ובאשר להבטחות של כמה מראשי המפלגות החדשות, שאותן נכווץ לשתי מילים: "רק אני!" לפני שתיים אלה, נזכיר את השלוש: "רק לא ביבי!" וגם זכורות שתי המילים שהיו לאחרונה השגורות ביותר בפיהם של מועמדים מטעם עצמם החותרים למהפך: "רק אני!", "רק אני!" שתי מילים שקורעות את המעטפת המכסה את שלל ההבטחות הדמיוניות. קריעת המעטפת תבקיע את הכניסה בשעריו של מעין פארק דיסני, חלומי, שבו נהלך אם רק נתפתה להאמין להבטחות בנוסח: רק אני יכול לאחד את הקרעים בעם. רק אני אחזיר לתעסוקה מאות אלפי חסרי עבודה. רק אני אחסל את הפשיעה האלימה. רק אני אצמצם את הגירעון ואוריד את מחירי הדיור. הכל, הכל, אם רק נניח להם להנהיג. האמת, בישראל קיים
קושי במילוי הבטחות בחירות.
ההבטחות זרמו, ובצמוד להן זרמו התירוצים שיצדיקו התכחשות להבטחות. הסיבה: המדינה מתנהלת תחת משטר רופף. לעת כינון קואליציה מתחבטות הסיעות כיצד להניח משקולת על כתפי ראש הממשלה, או מה האמצעי היעיל ביותר לסחיטתו ולהכנעתו. תופעה חשובה נעדרה מן השיח: רבים מודעים למתכונת שלפיה מתנהלת המדינה. במרוצת המערכה לא היה מנהיג אחד שקרא לשינוי המשטר, תוך שמירת עקרון הדמוקרטיה שיבטיח יציבות.
שינוי של שיטת הבחירות שיבטיח תלות של מועמד לכנסת, או ח"כ, במצביעים. ייתכן כי אם תיכון שיטת בחירות שונה, יישלל מידיהן של סיעות קטנות הפיתוי למוטט את הממשלה, אם זו תתעלם מתביעה כלשהי. שינוי שיטת הבחירות והמשטר הוא צו עליון.