על שלושה דברים ההכרעה עומדת: שיעורי ההצבעה, הישגי בנט וההבטחות
אם מפת המנדטים תיראה לבסוף כמו מרבית הסקרים האחרונים, ואם כל צד יעמוד בהבטחה שלו, בחירות חמישיות הן ממש לא תרחיש קיצון
בתום שנים ארוכות שבהן מערכות בחירות עסקו בנוה שאים מדיניים וביטחוניים ובקרבות של ימין מול שמאל, ואחרי שכבר התרגלנו למערכת בחירות סביב "כן ביבי"/"לא ביבי", הגיעה מערכת הבחירות הנוכחית והפכה עוד יותר את הפוליטיקה הישראלית על פיה. תשכחו מכל מה שידענו: מערכת הבחירות הזאת הביאה פוליטיקה אחרת, אבל ממש אחרת. ימין מול ימין, ליכוד מול ליכוד נוסף, ביטחון אאוט, רפואה וכלכלה אין. מפלה גות שמאל מפוארות כמו העבודה ומרצ נאבקות באחוז החה סימה, ושנים של הפחדה מפני הציבור הערבי הפכו למסע לכבוש את ליבו. מערכת הבחירות הקרובה לא תוכרע על ידי המפלגה הגה דולה, וגם החרדים לא יהיו לשון המאזניים. הפעם ההכרעה תבוא משלושה מוקדים אחרים: 1 המפלגות הקטנות ואחוז החסימה: הציונות הדתית, מרצ, העבודה, כחול לבן או רע"מ - כל מפלגה שלא תעבור את אחוז החסימה תשנה את המפה הפוליטית מן הקצה אל הקצה ותשפיע על הרכבת הממשלה העתידית. 2 נפתלי בנט: בעולם תקשורתי פוליטי שדורש תשובות ברורות, העמימות יכולה להיחשב כגמגום וכחוסר ביטה
חון. נפתלי בנט הוביל עם מסר לא מאוד חד ונמנע מלהבהיר, אף שנדרש לכך אלפי פעמים, לאיזה גוש הוא שייך: "כן ביבי" או "לא ביבי". בנט יכול להיות מי שיכריע איך תיראה הממשלה הבאה והוא תלוי במספר המנדטים שישיג. מספר חדהספרתי יוביל אותו ככל הנראה להצטרפות לממשלת נתניהו. מנגד, מספר דוהספרתי גדול פותח משחק כיסאות בגוש עם הפכים אידיאולוגיים, שמרכיביו הם איילת שקד ומרב מיכאלי, אלון דוידי וניצן הורוביץ.
3 הפרת הבטחה: אם מפת המנדטים תיראה לבסוף כמו מרבית הסקרים האחרונים, ואם כל צד יעמוד בהבטחה שלו - מדינת ישראל עלולה להיגרר לבחירות חמישיות. נתה ניהו לא יסכים לרוטציה, סער לא יישב עם נתניהו, החרדים לא יישבו עם לפיד, בנט לא יישב תחת לפיד, ליברמן לא יישב עם החרדים, וסמוטריץ' ובן גביר לא יסכימו לתמיכה של מפלגה ערבית. בקיצור, פאזל שעל הנייר לפחות - אי אפשר להרכיבו. הקמת ממשלה תיאלץ מישהו מהשחקנים הפוליטיים לגלח את שפמו. המחיר, כפי שלמדו גנץ, פרץ ושמולי, עלול להיות גדול מדי. ואם אף אחד לא יפר הבטחה - בחירות חמישיות הן ממש לא תרחיש קיצון.