שיעור בצניעות: הכל עוד פתוח

הליכוד שוב צבר במדגמים יותר מאשר בסקרים ולימין יש רוב מוצק ● האם תצא מכך ממשלה? זה כבר פחות בטוח ● נתניהו תלוי בתמיכת בנט ובכך שרע"מ אכן לא תעבור ● ואי אפשר לשלול את האפשרות שהוא בכלל יעדיף לצרף את סער, גנץ ואפילו לפיד

בחירות 2021 מחדדות שוב עד כמה הפולי טיקאים הישראלים זקוקים לשיעור בצני עות. אלה שסברו שיהיו ממליכי המלכים והעזו לחלום בקול על רוטציה, ושנהגו בזלזול כלפי המפלגות הקטנות שנראו על סף אחוז החסימה, סיימו כמפלגות הקטנות בכנסת. מפגיני בלפור, שחשבו שהעם כולו איתם והעזו שנה שלמה לדבר בשמו, גילו אתמול שלפחות מחצית מהעם דווקא רוצים שיישאר.

למרות תמימות הדעים של שלושת הסוקרים, שהעניקו אתמול ניצחון לגוש הימין והבטיחו כי הממשלה הבאה תהיה "ממשלת ימין על מלא" בראשות נתניהו, מוטב גם במקרה הזה לנהוג בצ ניעות ולהמתין לתוצאות האמת. המדגמים כולם מבססים את ניצחון מחנה הימין על מפלתו של מנסור עבאס. אם בסופו של דבר יעבור, היתרון עלול להימחק.

אם מתבססים על המדגמים, ותוצאות האמת יעניקו גם הן ניצחון לנתניהו, סביר להניח שראש הממשלה יעדיף לסחור ב 61 שברשותו )כולל בנט( מאשר לממש אותם ולהרכיב קואליציה על הקשקש. מבחינת נתניהו - גדעון סער, בני גנץ ואפילו יאיר לפיד, הם אופציה לא רעה להצטר פות לממשלה, אם יסכימו לכך. ללא 61 לא היה כמעט סיכוי שיבואו. עם 61 המשחק משתנה.

וכדאי להעיף מבט גם למפלגות הקטנות, אלה שהתנדנדו במשך שבועות ארוכים, שעל פי המ דגמים לא רק שרדו אלא גם רשמו זינוק מפתיע לעומת הסקרים. מרצ, העבודה, כחול לבן והציונות הדתית הבטיחו את מקומן כצירים משמעותיים בקואליציה או באופוזיציה, למרות קיתונות הבוז שספגו מאנשי מחניהן.

בבחירות 2015 היה נתניהו היחידי שצעק את זעקת הגעוואלד, בבחירות שאחריהן כבר כולם הצטרפו. אבל נדמה שלא היו קריאות שוד ושבר ביום הב חירות יותר מאמש, ברעש מחריש אוז ניים ובניסיון להתגבר על כל השאר. וכשכולם צועקים, אי אפשר לשמוע.

אפילו הנתון האובייקטיבי היחיד, זה שיצא מוועדת הבחירות המרכזית וקבע כי שיעור ההצ בעה הפעם נמוך מהרגיל, הפך מייד לכלי שרת בידי המפלגות המתמודדות ועבר אינספור מני

פולציות וספינים, עד שהגיע לאוזני הציבור.

אחד המוטיבים החזקים בבחירות אלה הוא המ שחק הקבוצתי של ראשי שני המחנות: נתניהו ולפיד. ראש הממשלה למד את הלקח שלו כבר בבחירות 2019 א', כשקמפיין הצעקה האחרונה של יום הבחירות הותיר את הימין החדש של נפתלי בנט ואיילת שקד מתחת לאחוז החסימה, ואותו עצמו - ללא קואליציה. לפיד למד מניסיונם של אחרים, והחליט הפעם לנקוט שיטה דומה: במקום להתייצב בקרב ראש בראש מול נתניהו, העדיף להסתתר, לנצל את העובדה כי ממילא הוא זה שניצב בראש הגוש, ולאפשר למפלגות הקטנות בשמאל להילחם על קיומן באין מפריע.

והמתח בקרב התחתית היכה במפל גות עד הרגע האחרון. שיעור ההצבעה הנמוך לאורך כל היום עודד אותן, אולם החשש כי אלפי קולות בודדים עשויים להותיר מי מהן מחוץ למשחק, גרם לאנשיהן להסתו בב ביממה האחרונה במתח ובלחץ. מבחינת גנץ, הפסד ונפילה תחת אחוז החסימה פירושם סיום הפרק הפוליטי בחייו בבושת פנים, נפילה שאף מתחדדת הרבה יותר לאור העובדה כי היה ראש