בנק ישראל: פגיעה ב־%02 מהתוצר

בסגר השני 30% מהעובדים נפגעו

החוב החיצוני של ישראל עלה בתקופת הקורונה ב־%4, אך יתרת רזרבות המט"ח של בנק ישראל ובטחונות נוספים משקפים יחס של פי 4.7 מהחוב לזמן קצר. כך עולה מנתוני בנק ישראל שפורסמו אתמול.

בבנק ישראל גם ניתחו את מידת הפגיעה מהקורונה, על פי ענפים כלכליים. בבנק קטלגו את העסב קים שנפגעו באופן הקשה ביותר כ"ענפי קרבה" - ענפים שאופן הפעילות הרגיל בהם כרוך בפוטנב ציאל הדבקה גבוה במהלך המגיפה, למשל בגלל מעברי גבול, קרבה ממושכת בין אנשים או שהייה של אנשים רבים בחלל סגור. מדובר כמובן בעסקים מתחום הפנאי והנופש (מלונות, חברות טיסה, מסעדות, ברים ומועדונים וכדוב מה). ערב המשבר הקבוצה הייתה אחראית להעסקת כב%03 מהעובב דים וב%02 מהתוצר במשק.

על פי הנתונים, הפגיעה בפעיב לות ענפי הקרבה ערב הסגר השני (סביבות ספטמבר) היתה כב%12 במונחי פדיון וכב%41 במונחי תעב סוקה. מנגד, הפגיעה בשאר ענפי המשק ערב הסגר השני היתה אפב סית במונחי פדיון וכב%7 במונחי תעסוקה. גם במהלך הסגרים הפב גיעה בפעילות ענפי הקרבה היתה חמורה במידה ניכרת מאשר בשאר ענפי המשק.

בבנק ישראל מדגישים כי ענפי הקרבה אינם ענפים שדעכו ממילא: "אדרבה, אף שקצב הגידול של הפריון בהם בשנים האחרוב נות היה נמוך, הביקוש לתוצרם, ובעיקר ביקושם לעובדים, גברו ותרמו לצמיחת המשק", מסבירים. "ממצא זה מחדד את החשיבות של שימור השרידות של העסקים בעב נפים אלה בזמן המשבר באמצעות סיוע ממשלתי".

באופן טבעי, מגזר ההייבטק נפגע באופן הקל ביותר מהמשבר - ולפי נתוני בנק ישראל התוצר של ההייבטק צמח בשנת 2020 בשיעור נאה של .5.8% גם גיוסי ההון של החברות במגזר עלו במידה ניכרת ואפשרו את המשך הרחבתה של הפעילות העסקית.

בפגיעתו של משבר הקורונה ניב כרה הטרוגניות בין חלקים שונים של מגזר ההייבטק. חברות טכנוב לוגיות מסוימות צמחו בזכות גיב דול הביקוש למחשבים ולשירותי טכנולוגיה, בעוד שחברות אחרות חוו פגיעה בפעילות.

צילום: יהושע יוסף פרופ' אמיר ירון