לפני חמש שנים נתנו לי שלושה חודשים לחיות
השער העצמי שכמעט הרס לדרור קשטן את האליפות )"בכיתי כאילו סוף העולם"( ● העבודה המנטלית עם ערן זהבי )"אם אני צועק לו מהצד - הוא יעצור, גם היום, ויקשיב"( ● השיחות עם ירדן שועה )"מייד הבנתי שזה לא יעבוד"( ● והתקופה הקשה בחייו, שגם אותה, בדרך שלו, הוא הופך לטו
השבוע, לפני שנסעתי לש כונת עלייה כדי לבקר את יגאל הלל, חיפשתי ביוטיוב מוצר ארכיאולוגי - עונת האליפות של הפועל כפר סבא, או כפ"ס, כפי שמקצרי הדרך אוהבים לקרוא לה. 1982 היתה שנה קשו חה בהיסטוריה הישראלית ובכלל. מלחמה, עם שקרוע לגזרים, ראש ממשלה בדיכאון, משפחת ג'ומאייל שולטת בביירות, פאולו רוסי מלך שערים במונדיאל בספרד, וכן, כפ"ס אלופה באותו הקיץ. עד כדי כך לא ידעה העיר מה קורה איתה, שבבוקר הזכייה נפטר ראש העיר זאב גלר - ואלפי השיכורים מהזכייה בכתר פקדו קודם את בית הקברות לפני שהתפנו לפינוקי התואר. וכן, גם פאולו רוסי מת השנה.
חמישה מחזורים לפני סיום אותה עונה נסעה כפ"ס לעיר השכנה נתניה, למפגש באצטדיון הקופסה מול קבוצה אימתנית שפחות או יותר שלטה אז בכדורגל כאן. עיר היהלומים כונתה נתניה, אבל באותה שנה חד פעמית כפ"ס נתנה את קרב חייה. אותו משחק עונה במחזור ה 26 נפתח יוצא מן הכלל מבחינת האורחים. יצחק שום, שפיטר עכשיו את אלישע לוי, הרים משמאל כדור נהדר לרחבה של אריה אלטר, אלי יאני הסתנן ונגח מקרוב לרשת החשופה את שערו ה 13 באותה עונה. דוד פיזנטי, שדקה קודם כמעט הבקיע מבישול של עודד מכנס, עשה בצד השמאלי חור מהסרטים - וזה 0:1 לכפ"ס.
הגעתי לביתו של הלל. מר
חוק, יושב/שוכב על כורסה נוחה בחצר, הוא מזהה אותי וצועק/צוחק "פוהורילס נשמה!". אנחנו יושבים בחצר הבית שבו התגוררו סבתו וסבו, במקום שבו גדל. הוא כבר בן ,62 אבל חזותו הצעירה, המחייכת ובעי קר מצב הרוח שהוא משדר כלפי חוץ לא מעידים דבר על המלחמה הגדולה והסערה שמתחוללת בגופו כבר כמה שנים טובות. חמש ליתר דיוק. הלל חולה בסרטן ריאות מתקדם, שהתפ שט לחלקים אחרים בגופו, גם לראש. בשבועות האחרונים החליט שהוא עוצר את הטיפולים, "כי ככה אני מרגיש שאני צריך לעשות. אוכל טוב, עולה על אופני הכושר שהביאו לי לכאן, פוגש חברים".
נחזור לאותו משחק על האליפות של .1982 כפ"ס כמעט כבשה את השער השני, אבל נתניה יצאה למ תפרצת קטלנית. עשרת אלפים איש כמעט צועקים "דיו" לשלמה שירזי שרץ כמו מטורף מימין ומרים כדור לרחבה. דוד לביא נוגח ראשון, אבל מכנס מפרפר את כולם ומשווה מול עופר נוסובסקי, עם שערו ה .21
במחצית השנייה כובש יגאל הלל את השער הכי מפורסם ומדובר בחייו. שער עצמי. חג'ג' איבד כדור באגף, שירזי בעט כדור חזק וקופצני למרכז הרחבה של כפ"ס. לא היה שם אף שחקן נתנייתי. נאדה. רק יגאל הלל, שניסה להרחיק, אבל הכדור עף לרשת. הלל התיישב על כר הדשא וכרע קדימה כשראשו באדמה, מסרב להתנחם על ידי חבריו. בכית? "בכיתי כאילו סוף העולם. שער עצמי ברגע קריטי. הייתי בטוח שאני דופק לנו את האליפות".
מאותו רגע נתניה לא ראתה את כפ"ס ודהרה ל ,1:5 לא לפני שכפ"ס כבשה שער שני בדקה האחרונה. הכובש: יגאל הלל. בעיטה מלאה שלא הותירה לאלטר סיכוי. אבל מי זכר לו את השער הזה? זכרו לו רק את העצמי.
אבל הלל וכפ"ס התעשתו והקדי מו את נתניה בעונה ההיא. במשחק האחרון במכתש פגשה כפ"ס את שמ שון ת"א, עוד קבוצה שתהפוך עבור הלל לבית. השתיים שיחקו 90 דקות על עיגול האמצע וסיפקו 0:0 שסייע לאליפות ולהישרדות בליגה. שיחקת במשחק האליפות? "לא באתי בכלל". למה? "דרור קשטן החליט לא להציב אותי בהרכב. אתה יודע מה זה? הת עצבנתי, יכולתי להרוג אותו".
שלום לדרור קשטן. יגאל הלל מספר שבמשחק העונה נגד שמ שון ת"א החלטת שאתה לא מעלה אותו בהרכב.
קשטן: "באמת? האמת שאני לא זוכר את האירוע הזה, וכמובן שלא יודע את הסיבה. יגאל זוכר למה?". האמת שלא. קשטן: "אז או שזו היתה החל טה מקצועית, או שהוא עשה משהו באותו שבוע שגרם לי לקבל החל טה כזאת". איזה שחקן הוא היה? "אני התחלתי בכפ"ס, במחלקות הילדים והנוער, ויגאל היה אחד הש חקנים שלי שאחר כך המשיכו איתי לבוגרים. הוא היה מוכשר עם טכני קה נהדרת, אבל היו איתו בעיות...". אילו בעיות? "משמעת, קבל את זה כמו שזה. הוא גם הורחק על ידי מהקבוצה לאיזה חודשיים שלושה כי הוא לא נהג בהתאם, ולא אפרט...".
נו דרור, חל על זה חוק ההתיישנות. עברו יותר מ 40 שנה.
"אתה רוצה לשנות את הכרונולוגיה שלי? לא תצליח. אבל הוא חזר למוטב והוכשר מחדש. הוא קיבל סדרת חי נוך מהרס"ר. שקיבל בהמשך דרגות קצונה. היה לנו חיבור טוב עם צעירים כמוהו, כמו גדעון סיימון ורפי אידי נגר. התחברו טוב לשום, לנח איינש טיין ולישראל פוגל הוותיקים".
בצעירותו יגאל היה שחקן כנף
המנטור של השחקנים: "פסיכולוגים מפחידים כדורגלנים. כשצריך לפגוש אחד, חלק מהם לוקח צעד לאחור ומאבד את עצמו. הרגשתי שאני יכול להיות מנטור להרבה שחיפשו כיוון רגע לפני שהלכו לאיבוד. הבאתי ניסיון, רציתי שיבינו מהר יותר ממה שאני הבנתי"
ימין, אבל גליץ' אחד באימון גרם לכולם להבין שהוא בכלל מגן. "תשאל את שלמה שרף על המגן התוקף שלו מצד ימין", הוא מוסיף, "שיחקנו בכפ"ס חמש שנים יחד, הבנו זה את זה על עיוור".
אלה היו השנים הטובות שלו. הוא היה מבוקש גם במכבי ת"א, אבל הלך לכמה שנים בשמשון. הלל של אותה תקופה, ובעצם כל חייו, חיפש קבו צות שהן משפחה יותר מאשר מועדו נים רציניים עד הסוף, כי בסוף יגאל רצה גם לחיות חיים טובים.
משכונת עלייה למאפיית פיתות ברחובות ריו
חיים טובים מתחבר גם עם ברזיל, שם חי הלל בריו דה ז'ניירו ובקורטיבה במשך חמש שנים. הוא ניסה לפתוח שם עסקים, ביניהם מאפיית פיתות, אבל הוא מודה שאיש עסקים הוא מעולם לא היה. לפני 17 שנה טסתי לריו עם חברי סלבה ברזילאי ועוד גלריה של חבר'ה טובים. יגאל היה אחד מהם, והוא התהלך איתנו ברחובות איפנמה ובארה דה טיז'וקה כאילו היה קאריוקה )יליד ריו( שמדבר פורטוגזית כשפת אם ולא כמי שגדל בשכונת עלייה. הצחוק המ תגלגל, החיוך שחושף שיניים לבנות, הרצון לבלוע את החיים.
הוא גדל בבית דתי, שבאותם ימים של תחילת שנות ה 70 התקשה לקבל ילד שמשחק כדורגל בשבת. אז יגאל ברח, ניסה ליהנות מכל העולמות ופשוט לא ויתר.
בגיל 32 פרש ממשחק בגלל פצי עת ברך, אבל גם 30 שנה אחרי כן מתחבר שמו לבנייה ולשיקום שח קנים. "פסיכולוגים מפחידים שחקני כדורגל", אומר הלל, "כשהם צריכים לפגוש אחד שלמד באוניברסיטה, חלק מהם לוקח צעד לאחור ומא בד את עצמו. הרגשתי שאני יכול להיות מנטור וקואוצ'ר להרבה שח קנים שחיפשו כיוון רגע לפני שהם הולכים לאיבוד. הבאתי איתי את הניסיון, את ההכרה בטעויות שאני עשיתי. רציתי לקצר להם את הדרך, שיבינו מהר יותר ממה שאני הבנתי".
ברוך דגו, אלי דסה, ערן זהבי ושון וייסמן עברו אצלו בתחנה. "דיברתי עם ערן השבוע, שיחה קצרה. הוא אמר שי חזור אלי. עדיין לא חזר", הוא מצחקק, "מגיל 17 אני אומר לו שאם יתאמן הכי טוב - הוא גם יהיה הכי טוב". למה הוא כזה טוב, כל כך יוצא דופן לכדורגלן ישראלי?
"יש לו יכולת פנומנלית להבין את המשחק. מי שרוצה ללמוד, זה יעבוד לו. הוא יכול לעמוד ולהתאמן על בעי טה חופשית, לסדר מולו חסימה ול בעוט לארבעה חורים שעשה ברשת. תסתכל איך הוא מדייק היום. אני בא לראות אותו מתאמן בשפיים. אם אני צועק לו מהצד - הוא יעצור, גם היום, ויקשיב. יום אחד הוא החליט להיות גולר - וזהו".
וברוך דגו?
"דגו היה כוכב מההתחלה. ערן והוא הם מסוג השחקנים שלא מבזבזים כוח. איך לרוץ, ומתי לרוץ. כדורגל מש חקים בהליכה - ורצים רק כשצריך לרוץ. שומרים את הכוח לרגע הנכון. יוהאן קרויף שלח מאמר לג'ורדי על ריצה במקום ובזמן הנכון. ערן יודע לרוץ, ואם ירוץ נכון, הוא ישחק גם בגיל ,38 כמו כל הגדולים שמשחקים. רונאלדו, זלאטן וכו'". מכבי חיפה שכרה אותך שתעזור לה לטפל בירדן שועה.
"כן, יענקל'ה שחר ביקש ואני הס כמתי. היו לי איתו שלוש פגישות".
ומה קרה?
"הסתכלתי לו בפנים, ומייד הב נתי שזה לא יעבוד". למה?
"כשאני הייתי שחקן צעיר עבדתי כמו סוס, ויום אחד שלמה שרף אמר לי 'לך אני מסכים לשקר באימון'. שועה לא יכול לשקר באימון, כי האימון הוא לא מובן מאליו אצלו. הר גשתי שהוא חושב שהוא יודע הכל". ברזיל עשתה אותך אדם אחר?
"ברזיל היתה חלום הילדות שלי. נסעתי לשם כדי להכיר את המדי נה, לראות איך משחקים שם כדורגל מהבסיס, להכיר את האנשים, את השפה שלהם. למדתי מהם מה זה להיות שמח, פוג'בול בוניטו". ראית את הסרט על פלה בנטפליקס?
"ראיתי. בסרט הזה אתה רואה את כל ההבדל בינו לבין מראדונה. הבסיס שלהם היה דומה, אבל מראדונה לקח אותו למקומות הכי לא טובים שיש. החלשים השפיעו עליו. פלה היה ברזל".
"הפרופסור עדיין עסוק בבעיה, אני כבר בפתרון"
לפני חמש שנים לקה אביו באירוע מוחי. במקביל, הוא עצמו הרגיש כאבים בצד שמאל של הגוף, באזור החזה. האבחנה היתה חדה - סרטן בריאה, בשלב מתקדם.
פחדת?
"לא. שום דבר לא מבהיל או מפ חיד אותי. מה שבא - ברוך הבא". עוד בדיקה ועוד צילום CT מאששים את מצבו הבריאותי הלא מזהיר, אבל הלל אומר שהוא לא עובד במחלה, לא שואל יותר מדי שאלות, עושה טיפולים כשהוא מרגיש שהם עוזרים לו, ולא עושה כשלא. "לפני חמש שנים הרו פא נתן לי שלושה חודשים לחיות", הוא נזכר, "הסתובבתי לחבר שלי צביקה גורביץ' שהיה איתי ואמ רתי לו 'הפרופסור עדיין עסוק בבעיה, אני כבר בפתרון'. יש לי שני ילדים, יהלי בת 24 ואדיר בן .21 אני חולה עליהם. הם פשוט גור מים לי להיות בריא. הם והרופאה האונקולוגית שלי ד"ר נטלי מימון. "תסתכל על הגינה שלי ועל מה שעשיתי
פה בחצר, ניקיתי הכל", הוא מחייך ודוחק בי להסתכל סביב על הפר חים שנשתלו. סביבו היו כל הזמן אנשים, אין לי מושג מיהם, שבאים בכל כמה דקות, מציעים לנו אוכל, שתייה, חיבוק, משהו מהמכולת. הוא מבקש ארטיק. קרח או חלבי? חלבי הוא רוצה, להתפנק קצת. יפתח הלוי, חברו הטוב משמשון ת"א, מגיע המון. הם כמו אחים, וכשיגאל קם לשירו תים, הוא אומר שהקושי הוא בעיקר בהליכה, באובדן היציבות.
נחזור רגע לכדורגל. מה הבעיה שלנו, עכשיו כשהנבחרת מתחילה עוד קמפיין במוקדמות המונדיאל?
"הבעיה היא שלא מלמדים פה כדורגל. זה משחק רציני, ולמאמ נים בישראל רק כתוב על המצח שהם מאמנים, אבל הם לא באמת. חסרים להם הרבה אלמנטים".
ומה הכי חשוב למאמן?
"להיות אדם, ללמוד, לחבק, להגיד את האמת, לא להתבייש לא לדעת. טביב רצה שאאמן את כפ"ס. אמרתי לו שאני לא יודע לאמן". אתה מתגעגע?
"למגרש הישן בכפ"ס. הייתי מתפלל שהכדור לא יקפוץ לפני שאני מרים". מי תהיה אלופה?
"מכבי ת"א. היא חזקה יותר".
קשטן: "התחלתי בכפ"ס, במחלקות הילדים והנוער, ויגאל היה אחד השחקנים שלי שאחר כך המשיכו איתי לבוגרים. הוא היה מוכשר עם טכניקה נהדרת"
הבעיה שלנו?
"שלא מלמדים פה כדורגל. זה משחק רציני, ולמאמנים בישראל רק כתוב על המצח שהם מאמנים, אבל הם לא. חסרים להם הרבה אלמנטים"