"בשנה האחרונה נכנסנו להילוך חמישי בעניין האופציה הצבאית". האם לישראל יש יכולת להשמיד כליל את תוכנית הגרעין של איראן? "כן, חד־משמעית"
אחרי שנים בקוקפיטים והכרה מעמיקה של תוכניות התקיפה, נבחר טל קלמן לאלוף הראשון שישמש ראש אגף אסטרטגיה ומעגל שלישי, או במילים אחרות - אלוף פיקוד איראן בראיון בלעדי הוא מספר על החשש מהתעצמות אזורית: "מה שמיוצר באיראן, מייד נמצא בסוריה ובלבנון, ובהמשך אולי גם בעזה" על הסכם הגרעין: "אנחנו אומרים כן להסכם חזק וארוך. חזרה להסכם המקורי היא לא סיטואציה קבילה" ועל הדאגה ברפובליקה האסלאמית: "המנהיג האיראני קם בבוקר מוטרד מאוד, כי הוא רואה פוטנציאל להתבססות ישראלית על גבולותיו. זה שינוי ענק"
השנה החולפת היתה טובה מאוד מבחינה ביט חונית. מיעוט הפיגועים והנפגעים נתן תחושת ביטחון גבוהה יחסית, וגם העיסוק האינטנ סיבי בקורונה )ובבחירות( דחק לשוליים נו שאים אחרים שבימים כתיקונם היו תופסים את הכותרות הראשיות.
אבל האתגרים הביטחוניים כאן, והם כאן כדי להישאר. הממשלה החדשה, לכשתקום, לא תוכן לחמוק מעיסוק בהם, ובראשם באיראן. מאחורי הקלעים כבר נערכות הכנות למרתון הדיונים האלה, שמרוכזות ברובן בצה"ל, ובתוכו - באגף החדש שהוקם בשנה שעברה לטיפול באיראן ובסוגיות האסטרטגיות.
מי שעומד בראש האגף הזה, טל קלמן, הוא אחד האלו פים השקולים והנבונים במטכ"ל, ואמירותיו כאן - בראיון ראשון ובלעדי - משקפות במדויק את האיומים ואת המ ענה האפשרי, לרבות הצבאי, אבל גם גלומה בהן אזהרה: הימנעות מטיפול בבעיות עלולה להציב איום אסטרטגי בפני מדינת ישראל.
,2020 אומר קלמן, היתה שנה טובה מאוד במאבק נגד איראן. "אני לא רוצה לקרוא לזה שנה של תפנית, אבל זאת היתה שנה של שינויים משמעותיים". זה התחיל בחיסולו של קאסם סולימאני, והמשיך ב"רצף של דברים שלחלקם הגדול אני כמובן לא יכול להתייחס, שגרמו לכך שהמאזן הוא חיובי, ואפילו חיובי מאוד". ועדיין, איראן רחוקה מלהיכנע.
"איראן היא לא אתגר מבצעי ספציפי, אלא אתגר בקומה שמעל לצבאית. היא אתגר לתפיסת הביטחון הלאומי שלנו. יש בנושא הזה אצלנו נטייה לציניות מסוימת בשנים האחרונות, שנובעת מהמחשבה שמכ ניסים את איראן לשיח בשביל דברים אחרים, אבל אני באמת חושב שמדובר כאן בהתמודדות עם מדינה שיש לה פוטנציאל להפוך למעצמה אזורית, ובראשה יש משטר קיצוני ששם לעצמו יעד אמיתי להשמיד את מדינת ישראל. זה לא למחר בבוקר, הם מסתכלים ,30 ,40 50 שנה קדימה, ורוצים בתהליך הדרגתי לדחוק את מדינת ישראל, להחליש אותה, ובסופו של דבר למחוק אותה".
ההתמודדות עם איראן, הוא אומר, בנויה מארבעה מרכיבים. הראשון הוא המשטר הקיצוני, "שכל עוד הוא שולט באיראן יש לישראל אתגר גדול מאוד". השני זה הגרעין. השלישי הוא ההתעצמות הצבאית "שהיא קרובה ליכולת מעצמתית". והרביעי הוא החתירה האיראנית להתבססות והשפעה אזורית, "שבתהליך ארוך טווח מנצלת אזורים של חוסר משילות ובונה בהם יכולות".
האתגר שכל אלה מציבים בפני ישראל הוא חסר תק דים. "המרכיבים הסטנדרטיים של התרעה, הכרעה והג נה לא רלוונטיים למדינה עם 80 מיליון איש שנמצאת 1,000 קילומטר ממך. מדובר בתחרות אסטרטגית ארוכת טווח, שמחייבת אותנו לחשיבה אחרת מאשר מול מדינה שנמצאת על הגבול שלנו". תסביר.
"מול מדינה ששוכנת על הגבול אני בונה את הכוח, מתכונן למלחמה, לפעמים פועל במב"מ כדי לסכל, ואני שומר על אחיזה מודיעינית מאוד גדולה מתוך כוונה להכריע במלחמה. באיראן זה לא עניין של הכרעה. זאת תחרות. ולכן המרכיבים שצריך לטפל בהם הם לא רק צבאיים. הם גם צבאיים, אבל גם דיפלומטיים, כלכליים, תודעתיים ועוד. זה גודל האתגר". אפשר להכריע את איראן?
"כשאתה נמצא בתחרות אסטרטגית עם מדינה, אתה לא הולך למקום של הכרעה. מה שאתה מנסה להשיג זאת עליונות בכל נקודת זמן, עליונות שתשיג הרתעה משמעותית שגם תייצר לך ביטחון וגם תרתיע את הצד השני מלפעול נגדך". ובכל זאת, היתה בירושלים ובוושינגטון תקווה להכריע - שהמשטר יקרוס תחת הסנקציות.
"תחרות אסטרטגית זה לא לחשוב למחר בבוקר, אלא ארוך טווח. זה דורש לסנכרן את כל המאמצים הלאומיים, שחלקם לא מנוהלים בצה"ל אלא בגופים אחרים. יש למדינת ישראל לאן להתקדם בעניין הזה".
זה בדיוק התהליך שקלמן מוביל בשנה האחרונה. יחד עם המוסד, משרד החוץ, הוועדה לאנרגיה אטומית
וגופים נוספים מתנהל תהליך סדור, שבסופו תגובש ותוגש לדרג המדיני תפיסה של איך נכון להתמודד עם האתגר האיראני בראייה ארוכת טווח, ובהמשך לכך להביא לסינכרון של כלל המאמצים הלאומיים, כי לא תמיד היינו מסונכרנים בעבר". מה כבר למדת?
"הבנו שצריך לטפל בכל מרכיבי הבעיה. אי אפשר להסתכל רק על הגרעין, או רק על ההתעצמות, או רק על האזור. צריך להתעסק בהכל. בשנים האחרונות היינו מאוד ממוקדים בגרעין, שהוא כמובן ראשית הצירים כי זאת תהיה התמודדות שונה בין איראן שיש לה גרעין לאיראן בלי גרעין".
המשטר האיראני מעוניין בגרעין, הוא אומר, קודם כל כתעודת ביטוח ליציבותו. אבל מבחינת ישראל מדובר בעניין קיומי, וגם במזרח תיכון אחר שייכנס למירוץ חימוש גרעיני, שבו עלולות להצטרף לאיראן מדינות נוספות שיבקשו להצטייד ביכולת גרעינית". מי? "אני מעריך שחלק גדול מהמדינות סביבנו יחתרו לגרעין. בוודאי אלה שיש להן יכולת כלכלית". סעודיה? האמירויות? מצרים? טורקיה?
"כל המדינות האלה מועמדות, כן. הן מוטרדות מאיראן בדיוק כמונו".
בניגוד לתפיסה הציבורית, קלמן סבור שהאסטרטגיה הישראלית בל03 השנים האחרונות דווקא הצליחה, ולל ראיה - לאיראן אין עדיין יכולת גרעינית. הדרך להמשיך ולדחות את הרצון הזה שלה גם בעתיד הוא לגרום לה להבין שהמחיר שהיא משלמת הוא גדול. "העם האיראני משלם מחיר כבד מאוד על האינטרס של המשטר ללכת לגרעין. אבל אני באמת סבור שזאת לא בעיה של ישל ראל, אלא של כל הקהילה הבינלאומית".
לכן, הוא מאמין, שבשיחות הגרעין צריכה ישראל להל תמקד רק בגרעין, ולא להכניס לתוכן נושאים נוספים. "כשמדברים על גרעין, מדברים רק על גרעין, ולא על סוגיות אזוריות או על התעצמות. לא נכון להכניס את כל הדברים האלה לאותו ההסכם". למה?
"כי הגרעין הוא האיום מספר אחת, ובו אנחנו צריכים להשיג את המקסימום. עם כל היתר נדע להתנהל. זה לא שאנחנו לא דורשים מהקהילה הבינלאומית לטפל גם בהם, אבל הִתעדוף ברור. קודם כל הגרעין".
לצד זה, קלמן מוטרד מאוד מההתעצמות הצבאית הקונבנציונלית של איראן, שהיא "נושא שאנחנו מפל ספסים". לא מדובר על התעצמות בטנקים וארטילריה, אלא בעיקר על טילים ורקטות ארוכי טווח, שחלקם הגדול מדויקים, טילי שיוט, מל"טים, מערכות מתקדל מות להגנה אווירית ועוד. "איראן לא רק מייצרת עבור עצמה. היא מזינה את בני החסות שלה ביכולות מדויקות, בטילי שיוט, במערכות הגנה אווירית כדי להתמודד עם היכולות של חיל האוויר הישראלי. מה שמיוצר באיראן לא נשאר באיראן. הוא מייד נמצא בסוריה ובלבנון, ובהל משך אולי גם בעזה".
"יש לנו מודיעין מעולה"
קלמן סבור שישראל יכולה להשפיע על אופי ההסל כם שייחתם עם איראן. הדרך לכך עוברת בדיאלוג עם הממשל האמריקני החדש, שכבר החל. באמצע החודש התנהל שיח נרחב בין הצדדים בהובלת המטה לביטחון לאומי, שקלמן ואנשיו היו חלק ממנו. "השלב הראשון הוא ליישר איתם קו על התמונה המודיעינית. תוכנית הגרעין של איראן 2021לב היא לא תוכנית הגרעין שהיתה לה כשנחתם ההסכם הקודם ."2015לב והם מסכימים איתנו? "אני חושב שבאחוזים גבוהים מאוד הם רואים את תמונת המצב כמונו". ואתה יכול להבין את החשש בישראל, על רקע
העובדה שמדובר באותן הנפשות שהיו מעורבות בגיבוש ההסכם הקודם?
"זה נכון שבחלק מהמקרים מדובר באותם האנשים, אבל זה לא אותו הממשל. בינתיים הממשל הזה עומד במה שהבטיח. הוא בא לשמוע, והוא לא רץ להסכם. ולכן יש מבחינתי מרחב של כמה חודשים כדי לנסות ולהשפיע על המדיניות של הממשל. גם האמריקנים אומרים בבירור שהם לא יניחו לאיראן להיות גרעינית. עכשיו השאלה היא מה הדרך לפעול מול הסיטואציה". מה הדברים שישראל צריכה להתעקש עליהם?
"אני לא יכול להיכנס לפרטים, אבל בגדול אנחל נו אומרים כן להסכם שיהיה ."Longer and stronger
ההתעקשות העיקרית של ישראל צפויה להיות על משך ההסכם. "אם תהיה חזרה להסכם המקורי, 2025לב יפוג תוקפן של חלק מהמגבלות בכל הקשור למו"פ וצנטריפוגות מתקדמות ודברים נוספים, ובל1302 יפוג ההסכם ואיראן תהיה ללא סנקציות, במצב כלכלי משול פר, ועם מעט מאוד מגבלות על תוכנית הגרעין. זאת הבעייתיות בהסכם הקודם, ומבחינתנו זאת סיטואציה לא קבילה".
"מערכת היחסים שלנו עם ארה"ב הגיעה לרמת אינטימיות חריגה. האמריקנים מבינים את האינטרס המשותף שלנו בריסון האתגר האיראני"
מה אתה משיב למי שאומרים שאיראן קרובה היום לפצצה מכפי שהיתה תחת ההסכם?
"להבנתנו, הפעולות שאיראן נקטה הן הפיכות, ונועל דו לאותת לקהילה הבינלאומית 'תחזיקו אותנו ותחזרו להסכם'. זה לא שאיראן ברחה לנו והיא שועטת לגרעין. מעבר לכך, אם היינו תחת ההסכם, הסוגיה האיראנית כלל לא היתה על סדר היום. בתפיסת הביטחון הלאומי של ביידן, המזרח התיכון נמצא במקום הרביעי או החמישי. ארה"ב מסתכלת לאזורים אחרים, ומחפשת להשקיע פחות תשומות באזור שלנו. הפרישה מההסכם הותירה את הסוגיה האיראנית על סדר היום בצורה ברורה מאוד".
קלמן סבור שהסיכוי שאיראן מחזיקה רכיבים חשאיים בתוכנית הגרעין שלה שאינם ידועים קטן מאוד. "יש לנו מודיעין מעולה, וגם שיתופי פעולה, אבל מכיוון שזה כבר קרה לנו פעם - האסטרטגיה שלנו צריכה להיות שזה עלול לקרות לנו שוב. אני יכול להבטיח שמיטב המאמצים והאמצעים מושקעים כדי לנטר ולהיות בתל מונה במטרה שלא נופתע, אבל בגלל שאין לי ביטחון של מאה אחוז במודיעין, ואני לא יודע לצפות את פני העתיד, ובהנחה שזה אכן איום קיומי מבחינת מדינת ישראל שלא נוכל לסבול אותו, אנחנו צריכים גם כלים צבאיים רלוונטיים". בוא נדבר על האופציה הצבאית.
"אני כבר איזה 25 שנה באירוע הזה. היו שנים שהייתי בו בקוקפיטים, ואני מכיר את התוכניות מהרמה של הקול קפיט והרמה הטקטית, ועד לרמה המערכתית והאסטרל טגית שבה אני נמצא כיום. לאורך העשורים האחרונים זה תמיד היה בהילוך, בשנים של תחילת הסכם הגרעין מידת הקשב לזה ירדה במידה מסוימת, אבל בשנה האחל רונה נכנסנו להילוך רביעילחמישי". אז מתבקש לשאול אם לישראל יש את היכולת לסכל צבאית את תוכנית הגרעין של איראן. לתקוף ולהשמיד כליל, כמו בעיראק ב־18' ובסוריה .2007־ב
"התשובה היא כן. כשאנחנו בונים יכולות כאלה, אנחנו בונים אותן לביצוע. זה לא שאין הרבה דילמות אסטל רטגיות כי ביום שאחרי איראן יכולה לחזור לתוכנית, אבל היכולת קיימת. חדלמשמעית".
איום צבאי, הוא סבור, חייב להיות חלק מהמרכיבים האסטרטגיים. זה גם המסר שישראל מעבירה בדיאלוגים שלה בארה"ב ובאירופה. "אנחנו לא רוצים להפעיל אותו. אולי כשהייתי צעיר רציתי, אבל היום אני מבין שזה צריך להיות הפתרון האחרון. אנחנו צריכים לנסות להגיע לפתרון בדרכים אחרות, דיפלומטיות, ואני חושב שיש לזה סיכוי, אבל גם הכלי הזה חשוב. ההנהגה האיראנית מסתכלת אסטרטגית, ארוך טווח, והיא מתנהלת בצורה מחושבת וזהירה. כבר אמרנו שמבחינתם הגרעין אמור
"יש נטייה לדבר על הדיוק ועל חיזבאללה בנשימה אחת. זה הרבה יותר רחב ומטריד. יכולת הדיוק על מדינה קטנה היא איום אסטרטגי חמור, אחד מתחת לגרעין"
להיות תעודת הביטוח שלהם, כך שאם הם יבינו שהוא עלול לסכן אותם - הם יחשבו שוב".
מלחמה בטריטוריה אחרת
ישראל אמנם בונה יכולות כחול־לבן לתקיפה באיראן, הוא אומר, אבל הדרך לשם עוברת בשיתופי פעולה. "בלי להיות פומפוזי, בשנתיים האחרונות היה שינוי משמעותי מאוד בשיתוף הפעולה שלנו עם השותפות, ובראשן ארה"ב. יש לנו מערכת יחסים איתה שהגיעה לרמת אינטימיות חריגה. היו אירועים מבצעיים בשנה האחרונה שקרו בהם דברים שלא היו בעבר, משיתופי פעולה מודיעיניים ועד לשיתופי פעולה אופרטיביים. זה קורה כי האמריקנים מבינים את האינטרס המשותף שלנו בריסון האתגר האיראני במזרח התיכון".
רבים במערכת הביטחון סבורים שבמקום להילחם עם האיראנים על הגדרות שלנו, אנחנו צריכים להעביר את המלחמה לטריטוריה שלהם.
"אחת המסקנות בתהליך שאנחנו עושים כעת היא שנצטרך להעצים את המרכיב הזה בתוך מכלול הפעולות שאנחנו עושים".
במידה רבה, הוא סבור, הסכמי הנורמליזציה עם מדינות המפרץ עושים בדיוק את זה. "אני חושב שהמנהיג האיראני, שהאסטרטגיה שלו היא התבססות על גבולותיה של מדינת ישראל, קם היום בבוקר והוא מוטרד מאוד, כי הוא רואה פוטנציאל להתבססות ישראלית על גבולותיו. זה שינוי ענק". ופעילות צבאית?
"העברת חלק מהפעילות לאזורים שמחוץ למדינת ישראל היא חלק מהעניין. אין ספק שזה כלי נכון, שנצטרך לדעת לפתח אותו". זאת אומרת שאם דברים מתפוצצים על הגבול שלנו, איראן לא תוכל לשבת בשקט על אדמתה?
"אנחנו נהיה חייבים לפתח כלים כאלה. חד־משמעית. כשאתה בתחרות עם שחקן אינטליגנטי, אסטרטגי, שמסתכל לטווח ארוך, אתה חייב לפעול כדי להשפיע על הכוונות שלו. לשם כך צריך לפעול גם במקומות אחרים ובדרכים אחרות".
כדי לנצח בהתמודדות הזאת, הוא מזהיר, נדרש בניין כוח. "מבחינת האזרח, המצב הביטחוני בסך הכל טוב, ואיראן רחוקה, אבל מאחר שמדובר באתגר לתפיסת הביטחון הלאומי שלנו, כדי להתמודד איתו נדרש בניין כוח קבוע, שרץ לאורך הרבה מאוד שנים ולא יכול להיות תלוי בהסכמים כאלה ואחרים". ומה תגיד לשר האוצר שיגיע לכאן רגע אחרי הבחירות וידרוש לקצץ?
"אסביר לו את התמונה הכוללת, ואומר שכדי להשקיע בתחומים אחרים שהם חשובים כמו חינוך ובריאות ורווחה נדרשת יציבות ביטחונית, וכדי להשיג אותה נדרשת יציבות תקציבית לאורך זמן למערכת הביטחון. כשאתה עובד בספרינטים, הכל הרבה יותר יקר. כשאתה מתכנן לטווח ארוך ופורש את זה על פני שנים, אתה יכול לעשות את הדברים בצורה אינטליגנטית יותר, וגם בעלויות נמוכות יותר".
ישראל ב"פרדוקס ביטחון"
הוא בן ,52 נשוי ואב לשלושה, מתגורר במושב בשפלה. התנדב לקורס טיס וסיים במגמת קרב, ועשה מסלול ארוך שבמהלכו היה מפקד טייסת "סופה" (אף־61 איי) הראשון, מפקד בסיסי רמון וחצרים, ראש להק אוויר וראש מטה החיל. 2018־ב מונה לראש החטיבה האסטרטגית באגף התכנון, ובשנה שעברה מונה לעמוד בראש האגף החדש שאחראי לאיראן ולאסטרטגיה. הוא ממשיך לטוס באופן קבוע (על מטוס ה"אדיר" - האף־53), וצפוי להתמודד בשנה הבאה על הפיקוד על חיל האוויר.
לא פעם הוא מוצא את עצמו בלילות נשאר בקריה, בעיקר לטובת עוד פעילות עלומה במרחב, שרק לעיתים רחוקות מגיעה לכותרות. רובה מתבצע במרחב הסורי, שם נאבקת ישראל למנוע את ההתבססות האיראנית ואת העברת האמל"ח לחיזבאללה. קלמן סבור שלמרות התקיפות הישראליות איראן לא זנחה את חלום ההתבססות, אבל היא מתקשה מאוד לעשות זאת מאז חיסולו של סולימאני. "הם מחפשים שיטות אחרות. יש תחרות למידה שמתקיימת כל הזמן בינינו לבינם". יש סיכוי לגרום להם לוותר?
נכון לישראל שחמאס ישלוט בעזה? "אלה דיונים שנצטרך לקיים עם הדרג המדיני. יכולה להיות סיטואציה ארוכת טווח שבה חמאס שולט בעזה, אך זה מחייב אותו להכיר בנו. הסבירות שחמאס יעשה את זה לא מאוד גבוהה"
מה תגיד לשר אוצר שידרוש קיצוץ אחרי הבחירות? "להשקעה בתחומים אחרים נדרשת יציבות ביטחונית, וכדי להשיגה נדרשת יציבות תקציבית לאורך זמן. כשעובדים בספרינטים הכל יותר יקר"
"הם נמצאים במקום אחר מזה שבו הם תכננו להיות, וזה גרם להם לעדכן באופן משמעותי את התוכניות שלהם. אבל זה לא קמפיין של שנה־שנתיים, ואפילו לא ארבע. זה אירוע ארוך טווח". ומה צריך לקרות כדי שהם יוותרו?
"בדיוק כמו בגרעין, הפתרון הוא לא רק צבאי. התקיפות הן רק חלק אחד באסטרטגיה, אבל צריך להיות גם מרכיב דיפלומטי שכרגע חסר. אסד תלוי מאוד באיראנים גם כלכלית, ויש לנו מחשבות על איך אפשר לקחת את סוריה למצב סיום של מלחמת האזרחים בלי שאיראן תהיה בה. זה אירוע מורכב, שצריך להתנהל בין המעצמות".
אחד האיומים המרכזיים שמונחים על שולחנו הוא עניין "המדויקים": הטילים והרקטות (ולא רק) שמסוגלים לפגוע במטרה בדיוק רב של עד מטרים בודדים, ומכאן גם מהווים איום אסטרטגי על מרכזי הכובד של מדינת ישראל. איראן עוסקת בתחום הזה באינטנסיביות בשנים האחרונות, ומפיצה יכולות לבני־חסותה - בעיקר לחיזבאללה בלבנון ולחות'ים בתימן.
"יש איזו נטייה, שהיא טעות, לדבר על הדיוק ועל חיזבאללה בנשימה אחת", הוא אומר. "זה הרבה יותר רחב ומטריד. אנחנו מדברים פה על טרנד טכנולוגי שהפך להיות יחסית פשוט ונגיש לכל הסובבים אותנו. מדינת ישראל היא מדינה קטנה, ויכולת הדיוק על מדינה קטנה זה איום שהגדרנו אותו כאיום אסטרטגי חמור, שנמצא אחד מתחת לגרעין. מה שרבים לא מבינים זה המצרף: זה לא רק חיזבאללה. זה מה שנבנה בסוריה, ואולי בעתיד גם בזירה הפלשתינית, ובעיראק ובתימן, וכמובן באיראן עצמה. זה מצרף מאתגר מאוד".
מה שאתה אומר זה שאם יש מלחמה בזירה הצפונית, הנחת העבודה שלך היא שיעוף עלינו נשק מדויק מכל מקום אפשרי באזור.
"נכון. ולכן אנחנו כבר לא מדברים על מערכה צפונית, אלא על מערכה בזירה הצפון־מזרחית".
לכן, הוא אומר, השיקול אם ליזום מכת־מנע בלבנון כנגד פרויקט הדיוק של חיזבאללה הוא מורכב, משום שהיא עלולה להידרדר למערכה אזורית. "אנחנו דנים בכך בקביעות, ומחפשים דרכים לטפל בבעיה בכל הממדים שלה - גם ביצרן, באיראן". ישראל צריכה להגדיר לעצמה קווים אדומים שמעבר להם היא פועלת? "הגדרה של קווים אדומים היא בעייתית מאוד". למה? הרי הגדרת לעצמך קווים אדומים בגרעין. "קווים אדומים טבעם להישחק. מדינת ישראל יודעת לתת פתרונות לאתגרים מורכבים מאוד, ואני מעריך שעם הטכנולוגיה והיכולות שלנו נדע לתת פתרון גם לאתגר המורכב הזה. אבל כאמור, זה לא רק עניין של חיזבאללה אלא בעיה אזורית רחבה, שחייבת להיות בשיח האסטרטגי שלנו עם האמריקנים ואחרים, כי אף אחד בעולם לא עוסק בזה. מדברים על נשק גרעיני, כימי, אבל לא עוסקים בדיוק, וחייבים להכניס את זה לשיח". בוא נדבר על הבחירות הקרובות בזירה הפלשתינית.
"זה אירוע שאנחנו עוקבים אחריו בצורה הדוקה מאוד. מדינת ישראל החליטה שהיא לא מתערבת בבחירות ברשות, אבל אנחנו בהחלט מוטרדים מהאפשרות של התחזקות חמאס ביהודה ושומרון. המסר שהעברנו לכל מי שאנחנו מדברים איתו, וגם לרשות עצמה, הוא שמדובר בנתיב מסוכן מאוד, שבו היא לוקחת סיכון על עצמה". מה האינטרס הישראלי? "התחזקות של חמאס ביו"ש זאת פגיעה קשה באינטרס הישראלי, וגם בביטחון הישראלי. חד־משמעית". ומה האינטרס הישראלי בעזה?
"אנחנו מנהלים בעזה אסטרטגיית ביניים, שבה עוד לא קבענו לעצמנו מה הפתרון הרצוי מבחינתנו לטווח הארוך. כרגע חמאס שולט ברצועה, והאינטרס שלנו שהוא יהיה מוחלש, מרוסן, מורתע ומוגבל ביכולת ההתעצמות הצבאית שלו, אבל במקביל גם לדאוג שהמצב ההומניטרי והכלכלי ברצועה יישאר סביר". זאת לא תוכנית אסטרטגית. זה ניהול משבר. "זאת כרגע המדיניות, מדיניות שהצליחה אגב למנוע לא מעט משברים בשנה וחצי האחרונות". אבל האם נכון לישראל שחמאס ישלוט בעזה?
"אלה דיונים שנצטרך לקיים עם הדרג המדיני. יכולה להיות סיטואציה ארוכת טווח שבה חמאס שולט בעזה, אבל זה מחייב אותו לשינוי, להכיר במדינת ישראל. פת"ח עבר תהליך כזה לפני הרבה שנים. הסבירות שגם חמאס יעשה את זה היא לא מאוד גבוהה".
לסיכום, הוא אומר, ישראל נתונה ב"פרדוקס הביטחון". מצד אחד היא חזקה מאוד ונהנית מעליונות אסטרטגית, מצד שני האיומים עליה רק התעצמו. "אנחנו חתומים על הביטחון, על השקט היומיומי, אבל חובתנו להסתכל גם לטווח הארוך. אין ספק ששנת 2020 נגמרה במאזן אסטרטגי חיובי מאוד למדינת ישראל". ואיך תיגמר ?2021
"אני חושב שאם נצליח להשלים עוד כמה הסכמי נורמליזציה נהיה עם פוטנציאל למזרח תיכון אחר, וכתמיד הרבה מאוד יהיה תלוי בדינמיקה מול איראן. אם נצליח לרתום את הקהילה הבינלאומית להסכם ארוך וחזק יותר, נהיה במצב חיובי מאוד".