"שיחקתי בחורה 'פעורה' ששואלת הרבה שאלות, ממש כמו מגי, שבאה מנתניה ולא התביישה לשאול"
מגי אזרזר (34) התחילה בבית ליסין בגיל ,28 בהצגה "לחנך את ריטה". כיום: שחקנית בתיאטרון בית ליסין, בטלוויזיה ובקולנוע
ההצגה הראשונה שלי: "'לחנך את ריטה', ,2014־ב בבימויו של רוני פינקוביץ' ז"ל. שיחקתי שם מישהי שמגיעה 'פעורה' ולא מתביישת לשאול שאלות. וזה בדיוק הסיפור האישי של מגי, שהגיעה מנתניה ולא התביישה לשאול שאלות בסטודיו של ניסן נתיב בתל אביב".
זיכרון שאני לוקחת איתי: "בהצגה הזאת ריטה מגיעה לפרופסור ומדברת איתו כאילו היה החבר שלה - והוא מתאהב בחוצפה שלה. זאת, למעשה, החוויה הכללית שלי מתל אביב. הגעתי לבית ליסין אחרי שכבר שיחקתי בטלוויזיה, ושמעתי שציפי פינס מבררת עלי מה עשיתי ומה אני שווה. היא באמת נתנה לי פה צ'אנס, וידעתי שהדמות של ריטה מתאימה לי, ממש תפורה למידותיי".
הייחוד של בית ליסין: "העובדה שעומדת בראשו אישה משנה הרבה מאוד ברמת התכנים. לי, ברמה האישית, היא משמשת כאם, וזה מרגיע את נשמתי".
שנת הקורונה שלי: "אני אדם מסתגל, וראיתי במגיפה אות וסימן. הבנתי שזה הזמן שלי לנוח, שהמרדף נעצר ושצריך להיכנס פנימה, כי אין עכשיו 'חוץ'. לימדתי פה ושם משחק בזום, אבל לא כל כך עבדתי בתקופה הזאת. מנוחת הלוחמת. גיליתי שבסופו של דבר, זה לא כזה מפחיד שם בפנים, ושיש עולם שלם בחיים האישיים, בקשר שביני לבין בן זוגי (קותי סבג; מ"כ). לדעתי, זאת היתה אחת השנים הכי מלמדות שהיו לי, וזה שמר לי על השפיות".
היחס הבעייתי לעולם התרבות: "זה היה התחום שהכי קל והכי נגיש לסגור. אמרו 'אסור להתקהל'? אז בואו ננעל מייד את שערי התיאטרון. יום אחד הציגו בטלוויזיה את פירוט הענפים שהכי נפגעו בקורונה, וראיתי שתחום התרבות לא מופיע שם. הייתי בהלם מזה. התרעמתי, העלתי פוסט שזה לא פייר שאפילו לא ציינו אותנו כנפגעים. זה היה ממש רגע שבו בחרתי להיעלב באופן אישי".
הטיפ הכי חשוב שלי לשחקנים מתחילים: "בחייכם תשמעו המון עצות, דעות והמלצות על שיטות משחק. צריך לקחת קצת מכל דבר, אבל העצה הכי חשובה היא לא לשכוח את עצמכם, להבין מה מתאים לכם ולמה אתם משתייכים".
מה אני מאחלת לבית ליסין ליום ההולדת: "שציפי פינס תמשיך להיות אישה בריאה, חזקה ועוצמתית - כי בית ליסין זה היא".