"ואז הבמאי אמר לי: 'מטורף שנפגשנו, כי עולה הצגה שלי - ויש לך שם תפקיד מתאים'"
יובל שרף (35) התחילה בבית ליסין בגיל ,23 בהצגה "אקווס". כיום: שחקנית בתיאטרון חיפה, בקולנוע ובטלוויזיה
ההצגה הראשונה שלי: "נכנסתי היישר מהסטודיו למשחק של ניסן נתיב להצגה 'אקווס', ,2008־ב ממש שבוע אחרי שסיימתי את הלימודים. את ההצגה ביים רוני פינקוביץ' ז"ל, ונתקלתי בו במקרה בתור לקופת חולים. פשוט ישבנו זה מול זה והתחלנו לדבר, ואז הוא אמר לי שזה מטורף שנפגשנו, כי בעוד חודשיים עולה הצגה שלו, והוא חושב שיש לי שם תפקיד מתאים. הגעתי, ונשארתי בבית ליסין שבע שנים. ציפי פינס ממש טיפחה אותי".
זיכרון שאני לוקחת איתי: "כשהייתי סטודנטית בניסן נתיב גרתי בדיזנגוף ,99 ממש מתחת לבית ליסין. תמיד אמרתי לעצמי שכשאסיים את הסטודיו אגיע לתיאטרון הזה, כך שזאת היתה הגשמת חלום ראשונה שלי כשחקנית. ובאמת, רוני וציפי הזמינו אותי לקריאה, ומשם הכל היסטוריה. לאורך השנים עשיתי תפקידים מהממים".
הייחוד של בית ליסין: "תמיד אזכור אותו כתיאטרון שבנה אותי ונתן לי את ההזדמנות הראשונה. המקום שבו למדתי, למעשה, מה זה תיאטרון".
שנת הקורונה שלי: "היתה לי שנה מהממת, יחד עם זה שהתגעגעתי מאוד לבמה. לא עבדתי שנתיים, בגלל היריון ולידה. יש לי שני ילדים מדהימים, ואני מרגישה שהשנה הזאת היתה מאוד משמעותית עבורי איתם. במקביל, הקמתי מיזם חברתי בשם 'גרופ האג', שהוא אתר שמציע פלטפורמה של תמיכה וייעוץ אונליין להורים מאנשי מקצוע בכירים. בנוסף, הצטלמתי לסדרה 'מלכת היופי של ירושלים', שתעלה ביס, ולסרט פסטיבלים גרמני שייצא בקיץ".
היחס הבעייתי לעולם התרבות: "תחום התרבות נזנח ברמה מחפירה, ואמרו כבר הכל לפניי. אני באמת מקווה שעכשיו נצליח לחזור, שהקהל יבוא לאולם ולא יפחד, ושכולם יזכרו שהתרבות היא לא NICE TO HAVE - אלא ."MUST HAVE
הטיפ הכי חשוב שלי לשחקנים מתחילים: "משחק זה כמו ריצת מרתון. הדרך ארוכה ומפותלת, מזיעים ונפצעים בה, ויש הרבה אימונים קשים - עד שיש תפקיד אחד טוב ומדויק ששווה הכל".
מה אני מאחלת לבית ליסין ליום ההולדת: "שהתיאטרון הזה ימשיך להפיק יצירה ישראלית ויתמוך ביוצרים ישראלים, כמו שהוא עושה לאורך השנים. ואולי עוד ניפגש מחדש על הבמה שלו".