נתניהו, סער ובנט: המחנה הלאומי קורא לכם

אדי אדרנלין של המועמדים בבחירות עדיין בדמם. הם בעיצומה של המער כה, בשיאה של התזזית. הם לא יודעים אם בחירות 4 הסתיימו או בחירות 5 החלו.

שיח החרמות של מועמדי השמאל, שחדר דרך החרכים אל מעוזי הימין ולמועמדים יוצאי ליכוד, הוביל לתוצאה בלתי נתפסת של ניצחון הימין האידיאולוגי מחד, וניצ חון הפילוג וההדרה, נחלתם של אנשי הש מאל מימי "בלי חירות ובלי מק"י", ואולי אף קודם לכן.

אנשי ההדר הבית"רי, יוצאי חירות ות למידי בגין וז'בוטינסקי, אימצו אל חיקם את שיח השנאה האישית, והעדיפו אותה על פני האמת הערכית, הדרך והסולידריות הת נועתית. גם את הערכים הלאומיים וצדקת הדרך הלאומית הם מעמידים עכשיו למשא ומתן ולדיון.

בידי שלושה תלוי כרגע עתידה של ישראל: בנימין נתניהו, נפתלי בנט וגדעון סער. בידי שני האחרונים מוטלת האחריות על מיצובו של הימין ובעצם על הצלת כבודה של ישראל – והמחיר הוא אגו. לא ויתור על ערכים, לא ויתור על אידיאולוגיה – ויתור אך ורק על אגו. הבוחר אמר את דברו באופן ברור וחד.

סער ואלקין התגאו בכך שהקימו קואליציות יותר מכל אחד אחר. יואילו שני אלה להקים אפוא קואליציית ימין על טהרת הדרך שבה גדלו, שלאורה התחנכו, ושאליה נשאו עיניים. מדינה יהודית, דמוקרטית, לאומית. עליהם להיכנס ולעגן את יכולתם הפוליטית במימוש רעיונות ולא בשיח שנאה והדרה.

במקום זאת, עושה רושם שהשניים מנסים לבנות את קואליציית ה"שינוי" )מילה חדשה ל"שנאה"( בהשבת הסומק ללחיי השמאל, בצו רתו הקיצונית ביותר: אבתיסאם מראענה וניצן הורוביץ, על 12 המנדטים שלהם ותקוותיהם לגבי זכרון יעקב והאג - הופכים לשחקן מר כזי, חשוב ומשפיע – יותר מ 30 המנדטים של הליכוד על שותפותיו הוותיקות. נפתלי בנט צריך, מצידו, לשים את כל תיאוריות ההלבנה ואת כל ההבטחות שי קבל על מלוכה רגעית. הוא צריך לצעוד בדרך הארוכה, אך הבטוחה אל הנהגת המח נה הלאומי, אל היכולת להתמודד על ראשות ההנהגה ללא קיצורי דרך, ללא מקסמי שווא, ללא הפיכת הימין כולו לשחקן שולי. להיכנס בדרך הראשית – ולא בחלון אחורי.

הדרך שהשמאל מציע לבנט תהיה צבעונית

ומקושטת מבחוץ, אבל היא תהיה חור שחור שיבלע מהר את כל מה שבנט רוצה ויודע לסמל, אל כל מה שלמענו עמל כל חייו הפו ליטיים. הפרויקט המנהיגותי שלו יקרוס לתוך החור השחור של השמאל.

יש אפשרויות בצד ימין של המפה הפו ליטית. יש מקום ליצירתיות. ומי שצריך יותר מכולם להניח למשקעי העבר הוא נת ניהו. כמבוגר אחראי, וכמי שיש לו חלק לא קטן במערכות היחסים הרעועות במחנה, הוא צריך לפתוח את ליבו ואת חום המחנה הלאומי ולהוביל את השניים חזרה הביתה. בגמישות, בכנות, ביצירתיות, בחום ובנדיבות. הערבות לכך תהיה מגובה בהסכמים ובניירות – אבל העם יצטרך לראות את הלב נפתח – אחרת לא יהיה לכך שום ערך.

תתעלו על עצמכם עכשיו – אחרת תהיו אחראים להורדת המחנה הלאומי מגדולתו לשנים רבות.

האחריות על הצלת כבודה של ישראל מוטלת על בנט וסער – והמחיר הוא אגו. לא ויתור על ערכים או אידיאולוגיה – ויתור אך ורק על אגו