השנה - מזמור תודה
קשה להאמין שרק שנה עברה מאז חג הפסח תש"ף. מאז חידש הרב גפנר זצ"ל את מנהג ברכת כהנים לפני יובל שנים, היו עולים לכותל המערבי בכל שנה ושנה מאות רבות של כהנים, שהיו מברכים את עשרות אלפי עולי הרגל שניצבו מולם כאיש אחד בלב אחד. מעמד נורא הוד ונשגב זה משך אליו רבבות, שמספרם עלה משנה לשנה, והיה אחד מרגעי השיא בשנה בכותל המערבי.
והנה, בשנה שעברה, ניצבנו בפני מציאות בלתי נת פסת של ירושלים שוממה, וכותל מערבי ריק מאדם. ברור היה כי הציווי "ונשמרתם לנפשותיכם מאוד" גובר על כל התורה כולה; אבל הלב, הלב נחמץ למראה רחבת התפילה הריקה. היו אלה ימים של זהירות מופלגת. טיבה וטבעה של המחלה לא היו ידועים עדיין, וחיסונים היו רק משאלת לב רחוקה. בתי הכנסת בכל רחבי הארץ נסגרו, רבבות בית ישראל התפללו את תפילת החג ביחידות, אך על כתפינו הוטלה המשימה הקדושה של קיום מניין התפילה היחיד בארץ, ואולי בעולם כולו, ברחבת הכותל המערבי שלמרגלות הר הבית.
בדחילו ורחימו התקבצו עשרה כהנים ברחבת הכותל הריקה, נציגיו של עם שלם, ובירכו את עם ישראל בברכה העתיקה "יברכך ה' וישמרך, יאר ה' פניו אליו ויחנך, יישא ה' פניו אליך וישם לך שלום". יחד איתנו ניצבו למע לה ממיליון איש, יהודים ויהודיות מהארץ ומכל קצוות תבל, אשר השתתפו בתפילה באמצעות הרשתות החבר תיות, כמו אברהם אבינו שעליו נאמר "וירא את המקום מרחוק", וקרעו שמיים בתפילתם "אבינו, מלכנו, מנע מגיפה מנחלתך!".
בודדים עמדנו ברחבה, אך חשנו את עם ישראל כולו ניצב איתנו. והנה, שנה בלבד מאז אותם ימים שונים ומשונים, זוכים אנו לשוב למנהג ברכת כהנים. אמנם - תחת הגבלות משרד הבריאות ומתוך שמירה עליונה על שלומם ובריאותם של באי הכותל, אך בסימן "מזמור לתו דה", מזמור של שבח והודיה לה' יתברך, שזיכה את עמו ברפואה מן המגיפה הנוראה, שסופה, בע"ה, הולך וקרב.
מעטים הם הרגעים בחייו של אדם שבהם יכול הוא לראות במו עיניו את תנועתה של ההיסטוריה בעולם. אין ספק כי השנה האחרונה היתה שנה שכזו. בסיומה של שנה זו, יותר מתמיד, אני שב אל הפסוקים העתיקים של ברכת כהנים, אשר יישמעו היום ברחבת הכותל לאוזני אלפי המבקרים ומיליוני הצופים מרחוק, ושואב מהם נחמה ותקווה. שכן מה נזקק לנו היום יותר מברכתו ושמירתו של ריבונו של עולם? מה חסר לנו היום יותר מאור פניו וחינו של היושב במרומים? ומה דרוש לנו היום, יותר מאשר שלום בינינו, שלום עם שכנינו, ושלום עם עולמנו? זך שוכן מעונה, קומם קהל עדת מי מנה בקרוב נהל נטעי כנה פדויים לציון ברינה. לשנה הבאה בירושלים הבנויה.