הכנסת ה :24 משתנים לדמותה

גוש התמיכה בנתניהו שהתכווץ בכ 83 אלף קולות ● ההימור המוצלח של הציונות הדתית לרוץ בשתי רשימות ● והיחלשות הרשימות הערביות, אף שאחת מהן הפכה ללשון המאזניים ● כך השפיעו דפוסי ההצבעה על הכנסת הבאה

הציונות הדתית התחזקה, הנציגות הערבית פחתה, והמחנה שאינו מעוניין בנתניהו גדל - אלה רק כמה מהנקודות שבו לטות בנתוני ההצבעה לכנסת ה ,24 וכנראה גם תרמו לפלונטר שאליו נכנסה שוב המערכת הפוליטית.

בראש ובראשונה, הירידה בשיעור ההצבעה הכללי הביאה לירידה במודד למנדט, שעמד הפעם על כ 36 אלף קולות למנדט, לעומת כ 38 אלף קו לות בפעם הקודמת.

את הירידה הגדולה ביותר רשמה מפלגת הליכוד, שקיבלה הפעם 285,862 קולות פחות מאשר בבחירות לכנסת ה .23 רוב הפער נובע משיעו רי ההצבעה הנמוכים שנרשמו בערים ה"ליכודיות". בבחירות 2020 נספרו בדימונה 10,761 פתקי מחל. בשבוע שעבר את הפתק הזה הכניסו למעט פה רק 8,766 איש. התמונה ביישובים האחרים המזוהים עם הליכוד אינה שונה. באילת הפער בין שני המוע דים עומד על כ 2,400 קולות, בש דרות על כ ,1,600 בבאר שבע על כ ,11,200 בבת ים על ,6,300 ובנת ניה על כ 10,500 קולות. העיר שבה ספגה הליכוד את המכה המשמעותית ביותר היא ירושלים, שבה נרשמה ירידה של כ 21 אלף מצביעי מחל.

נקודה נוספת שהשתנתה בצורה דרמטית בין שני המועדים היא נצי גות ערביי ישראל בפרלמנט היש ראלי. בכנסת ה 23 כיהנו 15 חב רים מטעם הרשימה המשותפת, בעוד בכנסת ה 24 שתי הסיעות הערביות בכוחם. המשותפת ורע"מ - מונות יחד 10 ח"כים בלבד, ירידה של שליש

מבחינה מספרית, צנח מספר המ צביעים לשתי הרשימות ב 201,916 קולות. שיעור ההצבעה במגזר הערבי צנח הפעם אל 45.6% בלבד, הנמוך ביותר מאז שנת 2001 לאחר אירו עי אוקטובר. אם מנסים לאפיין את פילוח המצביעים בין שתי הרשי מות הערביות, אפשר לראות בצורה מובהקת כי רע"מ, מפלגתו של ח"כ מנסור עבאס, זוכה לתמיכה ביישובים הבדואיים בדרום הארץ ובצפונה עם 63% ברהט, 66.6% בכסייפה, 83% בתל שבע ו 46.9% בטובא זנגרייה. מנגד, הרשימה המשותפת שולטת ביישובים הערביים העירוניים דו גמת אום אל פחם, טייבה וטירה. יישוב עירוני בולט שדווקא רע"מ זכתה בו לניצחון מרשים הוא סח נין, זאת בשל העובדה שראש העיר לשעבר, מאזן גנאים, נכלל ברשימת המפלגה לכנסת.

על פי ניתוח פילוח ההצבעה במגזר הערבי שביצעו במכון בגין סאדאת, המפלגה הלא ערבית שזוכה להכי הרבה קולות במגזר הערבי היא הלי כוד עם כ 21,500 מצביעים. מדובר במעט יותר מחצי מנדט. הבאה בתור אחרי הליכוד היא מפלגת מרצ עם כ 15 אלף קולות במגזר הערבי, ולא חר מכן הפתעה - ישראל ביתנו של ליברמן, עם כ 13 אלף קולות. ההסבר לכך הוא כ 12 אלף תומכים דרוזים במפלגתו של ליברמן.

מי שעוד רשמו ירידה במספר המ צביעים הן המפלגות החרדיות. ש"ס רשמה ירידה של 36,882 מצביעים ואילו יהדות התורה ירדה ב 26,067 קולות. למזלן של השתיים, הירידה הכללית בשיעור ההצבעה השאירה אותן עם מספר מנדטים זהה לזה שקיבלו בכנסת הקודמת.

נתון מעניין נוסף הוא המפתח בעד או נגד נתניהו. אם משווים את התוצאות שהשיג גוש "רק לא ביבי" שאינו כולל את הערבים )הכנסת ה 23 - כחול לבן, העבודה גשר מרצ, ישראל ביתנו. הכנסת ה 24 - יש עתיד, כחול לבן, העבודה, מרצ, ישראל ביתנו, תקווה חדשה( בין שתי מערכות הבחירות, מגלים עלייה של .83,420 גדעון סער ישמח לייחס לע צמו את אותם שניים וחצי מנדטים שמונעים בשלב זה מנתניהו להקים ממשלת ימין עם בנט.

מי שעוד יכולים להיות מרוצים הם בנט וסמוטריץ', שבחרו הפעם לרוץ בנפרד. בבחירות לכנסת ה ,23 כאשר רצו בגוש שכלל את ימינה, האיחוד הלאומי והבית היהודי, זכתה רשימתם ב 240,689 קולות. הפעם, כאשר התפצלו לשתי רשימות, הם גרפו יחד 499,361 - יותר מכפליים מאשר בפעם הקודמת.

אם בליכוד מחפשים נקודה חיובית להיאחז בה, הם יופתעו לגלות את חיפה, העיר האדומה שבבחירות לכ נסת ה 24 נצבעה בכחול של הלי כוד. יחד עם זאת, הליכוד זכתה למרב הקולות בחיפה רק בגלל שמפלגות השמאל התפצלו וחילקו ביניהן את הקולות. בפועל, גם בחיפה רשמה הליכוד ירידה דרמטית של כ 10,000 קולות בין שתי מערכות הבחירות.

בבחירות האחרונות "נשרפו" יותר מ 50 אלף קולות שהגיעו למפלגות שלא עברו את אחוז החסימה. המובי לה היא המפלגה הכלכלית של ירון זליכה, שקיבלה 34,876 קולות, ואח ריה מפלגת רפא של מתנגדי החי סונים עם 17,346 קולות. בבחירות לכנסת ה 23 נזרקו לפח "רק" כ 30 אלף קולות, מתוכם 19,402 של עו צמה יהודית. מערכת הבחירות לכ נסת ה 21 מחזיקה בשיא "שריפת" הקולות, עם יותר מ 330 אלף קולות.