אומה כמו ספינה
פרופ' דן לאור: "היידיש לא היתה עבור אלתרמן נטע זר, אלא חלק ממשי מילדותו. לא מפליא, לכן, שהוא שאב השראה משיר יידישאי של מאנגר, והצמיח ממנו תפקידים נוספים לעץ ולסיפורו"
פרופ' דן לאור, מחבר הביוגרפיה על אלתרמן )עם עובד וספריית אופקים( הזכיר השבוע שאלתרמן ידע היטב יידיש. "הוא גדל בבית שבו דיברו יידיש וסבתו, שרה פרידה ליבוביץ, אם אמו, אישה אדוקה שהיתה חלק ממשק הבית של משפחת אלתרמן, דיברה אך ורק ביידיש. היידיש עבור אלתרמן, משו רר כה עברי, לא היתה נטע זר, אלא חלק ממשי של ילדותו. הוא הושפע לא מעט מהשירה של מאנגר. לכן, אין זה מפליא שמתוך אחד משיריו של מאנגר צמח תפקיד נוסף לעץ שא לתרמן הציב במרכז שירו, שיר שהפך לשיר של תקופה ועם".
כדרכו, אומר לאור, "אלתרמן עשה זאת בצורה חכמה, שקולה, מנוסחת היטב ונגישה לציבור רחב של קוראים". עם זאת, הוא מבהיר כי אלתרמן מעולם לא דיבר על השיר הזה, "כפי שלא דיבר על אף שיר אחר שלו. הוא הקפיד שלא להתראיין בימי חייו ולו פעם אחת, אבל דאג לכלול את 'על אם הדרך עץ עמד' בקובץ הראשון של 'הטור השביעי' שיצא כספר ב ,1948 כחלק מאוסף של מבחר שיריו; מה שמלמד שגם אלתרמן החשיב אותו לשיר מיוחד וקאנוני".
בשיר שארד מבצ עת לפי לחנה של שמר, יש דילוג, כאמור, על שני בתים, שלא הולח נו. אחד מהם רומז במ פורש על מקורות ההש ראה של אלתרמן שינקו משירו של מאנגר: "על כך סופר, על כך הוגד/ בשיר יפה שכוח/ הס ילד הספינה על צד/ זועקת מול הרוח".
השיר על העץ ושלושת הדורות הפך לרכיב חובה מוזיקלי וטקסטואלי בט קסי יום השואה ובשבוע העצמאות והזיכרון שמת קיימים מדי שנה ביד ושם, בתנועות נוער, בבתי ספר ובמקומות רבים אחרים ברחבי המדינה. חיה ארד יונאי ממשיכה לשיר אותו; לאחרונה היא הופיעה איתו על במה אחת לצידו של הזמר והשחקן נתן סלור, נכדו של אלתרמן, בנה של תרצה אתר.
השיר של אלתרמן מבטא את ניצחון הציונות אחרי השואה. אלתרמן, מתנגד מוצהר לגלות, מספר את סיפור "בדמייך חיי" בדמות קורותיה של ספינת מעפילים שחותרת לשנות את המ ציאות; שלושה דורות ועץ סמלי, שהוא הרקע לעלילת השיר.
פרופ' זיוה שמיר ציינה בספרה "רוצי, נוצה. אלתרמן בעק בות אירועי הזמן" )הוצאת הקיבוץ המאוחד(, כי "בבלדה האל תרמנית לא האם ממררת בבכי, כי אם הילד, והאם מהסה אותו ארבע פעמים במילים 'הס, ילד'. בבלדה, האם מובילה את בנה )והאומה את בניה( דרך הים לארצם החדשה ישנה".
המילים "בוקעת מים", שחותמות את השיר, מזכירות לשמיר את בקיעת הים ביציאת מצרים, "אך גם את בקיעת מי השפיר, שאיתם יוצא התינוק לאוויר העולם: דור חדש של בנים נולד לאם - לאומה, הכורעת כמו הספינה". ●