שלילת הפרס מגולדרייך מנעה עוגמת נפש הדדית
פרופ' עודד גולדרייך מועסק כמתמטיקאי במ כון ויצמן למדע ברחובות. הוא חתם השנה על עצומה הקוראת לאיחוד האירופי להפסיק את כל שיתופי הפעולה של תוכניות או מוסדות אקדמיים, הקשורים לאיחוד האירופי, עם אוניברסיטת אריאל.
גולדרייך גוזר בכך חרם וחיסול היכולת להת פתחות אקדמית של אחת האוניברסיטאות היש ראליות. יתר על כן, הפרלמנט הגרמני קבע בחוק כי תנועת ה BDS היא תנועה אנטישמית מאחר שהיא קוראת לחרם אקדמי, כלכלי ותרבותי על מדינת ישראל ומוסדותיה. גולדרייך היה בין הפו נים לפרלמנט הגרמני בבקשה לבטל את החוק הזה. כלומר, לתת לתנועה נפשעת זו, שהוצאה מחוץ לחוק בגרמניה ובישראל, רוח גבית חזקה. מה אומרת פעילותו של הפרופסור המכובד אם לא תמיכה בתנועת ה ?BDS בפני בית המשפט הע ליון הסביר גולדרייך בימים אלה כי להד"ם, והוא אינו תומך בתנועת ה BDS הקוראת לחרם אקדמי, כלכלי ותרבותי על מדינת ישראל.
האם זו תמימות או איוולת שטבולה ברשעות, על כך יחליט כל אחד מאזרחי ישראל. יואב גלנט, שר החינוך, סבר בצדק כי פעילותו הפוליטית אקדמית של גולדרייך נכנסה למה שהוגדר בחוק לפרס יש ראל - "ניתן יהא לשקול שיקולם שאינם מקצועיים גרידא". החלטתו המבורכת של שר החינוך התקבלה על דעת בית המשפט העליון.
גולדרייך טען בתגובה כי "עוגמת נפש הכרו כה בלחיצת ידם של שני מנוולים ראשיים, ראש הממשלה ועושה דברו שר החינוך" בטקס הענקת פרס ישראל, "זניחה ביחס לעוגמת הנפש שיש לי כל יום ממדיניות הממשלה". ובכן, נמנעה עוגמת הנפש ההדדית, ובחג העצמאות הממשמש ובא לא נצטרך לחגוג את מתן פרס ישראל למעודד חרם על אוניברסיטה ישראלית ואדם המבקש להחזיר עטרה ליושנה לשונאי ישראל.
אולם, לא ייאמן, נגד עמדת שר החינוך יצאו נשיאי האוניברסיטאות, להוציא אריאל ובר אילן. הללו טענו כי בשלילת פרס ישראל מגולדרייך יש משום פגיעה חמורה בחופש הביטוי ובחופש המח שבה. מצד אחד פרופ' אשר כהן, נשיא ועד ראשי האוניברסיטאות ונשיא האוניברסיטה העברית בי רושלים, מקדש את החשיבות לחופש הביטוי. מצד שני, היכן עמד אותו יו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות מול קריאתו הפומבית של נשיא אוניברסיטת חיפה, פרופ' רון רובין, למרד נגד ממשלת ישראל? האם לצד החופש האקדמי, לא נדרשת אחריות ממלכתית מינימלית? כיצד לא רועדות הידיים ליו"ר ור"ה כשהוא חרד לחופש הביטוי ומחשבה, אך שווה נפש מול של הפקרת החופש הממלכתי והדמוקרטי של אזרחי ישראל? פרופ' אשר כהן אינו יכול עוד לפ עול מאחורי הפרגוד.
כל אחד מאיתנו ראה את דגל המרד שני שא על ידי רובין, ונשיאי האוניברסיטאות אינם יכולים עוד להסתתר כאילו הדבר אינו נוגע להם ולמדיניות האוניברסיטאות בישראל. ובכן, מה יש לנו? מצד אחד פרופסור הקורא בפו מבי לחרם של אוניברסיטה ישראלית, מצד אחר, נשיא אוניברסיטת חיפה הקורא למרד נגד הממשלה הנבחרת.
פרופ' אשר כהן, יו"ר ור"ה, ההתבטאויות הללו הן בלתי נסבלות ובלתי ממלכתיות. העובדה שוועד ראשי האוניברסיטאות הפך לבית מחסה לעמדות אנטי ממלכתיות היא התמרור האמיתי שצריך לעו רר דאגה רבה.