משפט שלמה פוליטי

נולד לנו תינוק. תינוק יקר מפז. תינוק קדוש. תינוק שאליו התפללנו דורות. מדינה יהודית אחרי אלפיים שנות גלות. והפוליטיקה הישראלית מתווכחת למי הוא שייך. זה מושך לפה, וזה מושך לשם, והתינוק נקרע מטבורו. ארבע מערכות בחירות, וחמישית בדרך, והפוליטיקאים בשלהם. זה אומר כולה שלי, וזה אומר כולה שלי. לא זו אף זו, מתוך רדיפה אובססיבית אחר שלושת ה"כ"פים" הזכורים מהצהרתו המזעזעת של יו"ר הקואליציה ח"כ מיקי זוהר - מה שמניע אותי הוא: "כוח, כבוד וכסף" - הם שוכחים מה מונח על הכף. בשביל הניצחון, מוכנים שני הצדדים הפוליטיים, הן נתניהו והן לפיד, להקים קואליציה עם מפלגות אנטי־ציוניות המבקשות בפומבי להחריב את מדינת ישראל.

ההתעקשות של בג"ץ לפעול בניגוד לחוק, ובניגוד לרצון העם, היא שמכניסה לכנסת פעם אחר פעם חברי כנסת מרשימות שמתנגדות לקיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. כזכור, לשון חוק יסוד הכנסת חדה וברורה: "רשימת מועמדים לא תשתתף בבחירות לכנסת ולא יהיה אדם מועמד בבחירות לכנסת, אם יש במטרותיה... לרבות בהתבטאויותיו..., במפורש או במשתמע, אחד מאלה: שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית". 2006־ב ושוב ,2019־ב בעידן שבליכוד העדיפו לדבר בפומבי על חמשת המ"מים של ז'בוטינסקי, ולא על שלושת "הכ"פים" של זוהר, היה זה הליכוד שפנה לוועדת הבחירות בדרישה לפסול את הרשימות האנטיציוניות. הנה שוב, רק השבוע, קיבלנו תזכורת לעמדתם, עת מספר חברי כנסת מהרשימה המשותפת יצאו מהמליאה בזמן שירת התקווה, אחרים סירבו להצהיר הצהרת אמונים למדינת ישראל, וכן בכירי רע"ם שהשתתפו בקבלת פנים חגיגית לכבוד שחרור המחבל שרצח את החייל משה תמם הי"ד.

בבחירות האחרונות היו אלה ח"כ לשעבר צביקה האוזר וח"כ יועז הנדל שעמדו ויכלו לאתגר הקמת ממשלה עם מחבקי מחבלים ועם שונאי ישראל, ואילו כעת ליקוי המאורות תוקף את רה"מ, שהבטיח להקים ממשלת ימין "על־מלא", אבל פועל להקים ממשלה עם רע"ם. מי שמציל אותו מעצמו, ואותנו מממשלה שלא תוכל לצאת למבצע צבאי בעזה או בלבנון כדי לשמור על חייהם של תושבים יהודים בשדרות, בבאר שבע ובחיפה, הוא לא אחר מאשר ח"כ בצלאל סמוטריץ'.

המציאות שבג"ץ יצר משנה את הדינמיקה הפוליטית ותובעת מהפוליטיקאים גדלות רוח. הרוב הנדרש בכנסת להקמת קואליציה הוא לא רוב של ח"כ אחד - של 61 מול 59 - שכן בחסות בג"ץ נכנסים שוב ושוב לכנסת כעשרה חברי כנסת שמתנגדים לקיומה של מדינת ישראל. דה־פקטו, הרוב הדרוש להקמת קואליציה הוא רוב מיוחס - רוב של 61 מ־011 ח"כים. השגת הרוב המיוחס הפכה למשימה קשה ביותר, ואיננו מצליחים להקים ממשלה יציבה. לאי־יציבות יש מחיר לאומי כבד.

כשאנו שואלים את עצמנו מי ראוי להקים ממשלה - צריך להיזכר במשפט שלמה. מי שמגיע לו הוא דווקא זה שמוכן לוותר על "כוח, כבוד וכסף", ולא חלילה מי שמוכן לוויתור על עקרונות היסוד האידיאולוגיים של מדינת ישראל. מתברר שהטרגדיה של הפוליטיקה הישראלית היא ששתי האמהות הן לא האם האמיתית. אף אחת מהן אינה מוכנה לוותר למען הכלל.

מי ראוי להקים ממשלה? הטרגדיה של הפוליטיקה הישראלית היא ששתי האמהות, מתברר, הן לא האם האמיתית. אף אחת מהן לא מוכנה לוותר למען הכלל