המסר: ישראל תפעל בלי קשר לשיחות הגרעין

בהנחה שהמוסד עומד מאחורי החבלה, מדובר באיתות ברור נגד החזרה להסכם הגרעין וההקלות שדורשת טהרן במגעים עם המערב ●

הפגיעה במתקן העשרת האורניום בנתנז נדמתה את מול יותר כחבלה מכוונת, ופחות כתקלה כפי שנטען תחילה. פרסומים באיראן ומחוצה לה לא ידעו לפרט את היקף הנזק שנגרם למתקן הר גיש, שנפגע בפעם השנייה בתוך פחות משנה.

בהנחה שהדיווחים על חבלה נכו נים, ניתן להעריך כי הנזק שנגרם בו עשוי להיות משמעותי. מבצע סבוך כזה, שסיכון רב בצידו, לא מבוצע כלאחר יד, וגם לא במטרה להשיג פגיעה שולית בלבד. מאחר שנדרשת בו השקעה חריגה בהכנה ובביצוע, סביר שההישג הנדרש הוא, לכל הפ חות, פגיעה קשה שתשלול ממנו יכו לות לפרק זמן ארוך.

כך היה בשני מקרים קודמים שבהם נפגע המתקן בנתנז. הראשון במבצע שיוחס לשיתוף פעולה ישראלי אמ ריקני, לפני כעשור, שבו גרם וירוס המחשב "סטאקסנט" לקריסת צנט ריפוגות ומנע למשך כמה חודשים את העשרת האורניום, והשני בפיצוץ שהיה בשנה שעברה במפעל לייצור צנטריפוגות מתקדמות בנתנז, שניזוק קשות והוצא מכלל פעילות.

סביר שפרטי החבלה יתבררו בתוך זמן קצר. כוחות הביטחון האיראניים אמנם סגרו את האזור ונטען כי הע ניין מצוי בחקירה, אולם מדובר במ תקן שעובדים בו אלפי אנשים וכל הנעשה בו מצולם ומפוקח 24/7 על ידי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית. ייתכן שגם לאיראן עצמה יהיה אינטרס לפרסם את הפרטים, אם תחליט להפנות אצבע מאשימה לעבר גורם כלשהו שאחראי לחבלה.

נמנעים מנטילת אחריות

בהקשר הזה החשודה המיידית היא ישראל, וליתר דיוק: המוסד - שכבר הוכיח יכולת מרשימה לפעול כנגד יעדים שונים בלב איראן. דוגמאות לכך לא חסרות. על מיעוטן לקחה ישראל אחריות )גניבת ארכיון הגר עין(, ועל רובן לא, אבל אחרים ייח סו אותם לה )מהפיצוץ הקודם בנתנז וחיסולו של פרויקטור הגרעין מוחסן פחריזאדה, ועד לחיסולו של בכיר באל קעידה ושורת פעולות נוספות(.

פרסומים שונים ידעו לספר כי הפעולות האלה של המוסד )ואחרות, כמו חיסול של אנשי חמאס בתוניס ובמלזיה( בוצעו בידי שליחים. מדובר בשיטת פעולה יעילה ובטוחה יח סית. בהנחה שנשמר הריחוק המתבקש בין המפעילים )הישראלים( למבצעים )הזרים(, גם אם מבצע נכשל והמב צעים נתפסים - קשה לקשור בינם לבין מי ששלח אותם.

אם אכן ישראל אחראית לחבלה

צילום: רויטרס רוחאני בתערוכת הגרעין, שלשום