"לומד לחיות עם החלק החי, שומר על החלק שמת"
אבשנת לי טהר הוא אב שכול ואח שכול.
1981 הוא איבד את אחיו, סא"ל יוסף טהר ז"ל, ו 20 שנה אחרי שכל את בנו רועי.
"התגייסתי לצנחנים, ומחזור אחד לפני השחרור שלי יוסי התגייס. זה היה טבעי שהוא הולך בעקבותיי. אנחנו לא היינו רק אחים, היינו גם חברים טובים. בערך חודש לפני שיוסי נהרג, הייתי בלבנון בפעילות מבצעית )במילואים( וגם הוא היה באזור. הוא קרא לי בקשר: 'א.טייח כאן י.טייח, מה נשמע? מה הע ניינים? שמור על עצמך, אל תעשה שטויות וניפגש'. זהו, לא נפגשנו מאז".
אלי מספר על הרגע שבו הבין שא חיו נהרג: "בוקר אחד יצאתי לעבו דה ושמעתי בחדשות שהיתה פשיטה של צה"ל ויש הרוג. חבר צלצל אלי ואמר שהוא צריך לבוא לדבר איתי. הוא אמר לי 'אחיך נפצע ואני רוצה שתבוא הביתה'. אמרתי לו, תשמע - אחי נהרג. הוא אמר לי לא, לא יכול להיות, אמרתי לו 'שמעתי בבוקר שיש הרוג אחד, אז זה אחי נהרג'". יוסי התגייס לצה"ל בתחילת מאי ,1971 והתנדב לשרת בחטיבת הצנחנים, שבה גם סיים את דרכו כרס"ן וכקצין אג"ם בשירות קבע. יוסף היה בן 28 במו תו. לאחר נפילתו, הוא הועלה לדר גת סגן אלוף. הוא השאיר אחריו אישה ובן, הורים, ארבעה אחים ושתי אחיות. שלושה חודשים לפני מותו של יוסף, נולד לאלי בנו רועי. "הצעתי לאשתי לש נות את שמו ליוסי, אך היא לא הסכימה. כעבור 20 שנה הוא נהרג לי. הוא גמר מסלול לוחם, קיבל את הדרגות והיתה לו בעיה בברך. הוא לא רצה לעזוב את החבר'ה מהגדוד ונשאר כתומך לחימה".
אלי משחזר את התאונה של בנו: "הוא יצא מהבית ואחרי פחות מ 3 ק"מ באו חבר'ה מהיישוב ליד, עלו על השביל בשטח בלי לעצור, ופשוט הפכו אותו. שביל שבו ימים שלמים עוברים מבלי שעולים עליו רכבים". רועי נהרג במקום והוא בן עשרים. הוא הותיר אח ריו הורים, ארבעה אחים ואחות.
גם יוסף וגם רועי קבורים בבית הע למין הצבאי בכפר ורבורג. "אני מש תדל לבוא יותר מוקדם, לעבור אצל אח שלי ולעמוד ליד הבן שלי. הילדים שלי ומזל אשתי עומדים ליד הבן שלי. בשנים הראשונות, היה קשה גם לי וגם להם איך לחלק ואיך לעמוד, עד שא מרתי להם שהכל בסדר, שהם יהיו ליד יוסי ואני אהיה ליד רועי ובבית אנחנו ניפגש כולם. בכל שנה זה נעשה יותר קשה ועמוק, אני כתבתי באחד הש נים הספד לאחי באזכרה שלו ואמרתי לו שבהתחלה חשבתי שהעולם נגמר, הכל קורס, ובעצם כשרועי נהרג, הבנתי שה 20 שנה של יוסי זה היה רק היומן, הסרט התחיל כשרועי נהרג. זה היה חלק בי שמת, למדתי לחיות עם החלק החי, ולשמור על החלק המת".